ההצהרות שפיזר בשבוע שעבר שר התחבורה, שאול מופז, בדבר היכולת להגיע להסכם שלום עם הסורים מבלי לוותר על רמת הגולן והאיומים שהשמיע על הפצצה ישראלית אפשרית בכור האירני, מסמנות לבוחרים הפוטנציאליים כי המערכת הפוליטית נכנסה לתקופת בחירות. בעולם, יש לדברים השפעה כלכלית משמעותית.
דבריו של מופז הצטרפו לגורמים נוספים כהיחלשות הדולר ופרסום נתוני התעסוקה המאכזבים בארה"ב, והקפיצו את מחירי הנפט לשיא של כל הזמנים: 138.54 דולר לחבית. זאת בשל החשש לשיבוש אפשרי באספקת הנפט מן המזרח התיכון במידה ואכן יתרחש עימות צבאי בין ישראל לאירן.
בראיון ל ידיעות אחרונות טען מופז המשמש מלבד תפקידו כשר התחבורה גם כממונה על עניינים אסטרטגיים בממשלה, "סוכריה" שקיבל כשנאלץ לוותר על תפקידו כשר הביטחון עם הקמת ממשלתו של אולמרט בשנת 2006, כי הסנקציות הבינלאומית שהוטלו על אירן אינן מספיקות ושחלון ההזדמנויות לפעולת מנע הולך ונסגר. "אם אירן תמשיך בתוכנית שלה לפיתוח נשק גרעיני - נתקוף אותה. חלון ההזדמנויות נסגר. לא יהיה מנוס מלתקוף את אירן כדי לעצור את תוכנית הגרעין האירנית", אמר.
גורם מדיני בכיר אמר בתגובה לדברים כי מופז דיבר על דעת עצמו בלבד וכי המדיניות שלנו בסוגיית האיום האירני ברורה וגורסת כי זו בעיה עולמית, לא ישראלית.
בתגובה לדברי מופז, שלח שגריר אירן באו"ם, מוחמד קזאעי, מכתב למזכ"ל הארגון, באן קי מון, ובו התלונן על האיום שהשמיע מופז נגד טהרן.
"כזה איום מסוכן נגד מדינה ריבונית וחברה באו"ם מהווה הפרה מכוונת של החוק הבינלאומי ומערערת את העקרונות הבסיסיים עליהם מושתת האו"ם ולכן אירן דורשת תגובה ברורה מצידן של האומות המאוחדות - בעיקר מצד מועצת הביטחון", לשון המכתב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה