משה בן חמו תבע את עיריית ירושלים בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר, לאחר שמאס בריח מצחין שמקורו במבנה אשפה הסמוך למקום מגוריו. בכתב התביעה ביקש התובע לחייב את העיריה לפנות את מבנה האשפה, שהיווה מטרד לשכנים המתגוררים בסמוך לו ושקצו בריח ובלכלוך. לדבריו, העיריה היא שבנתה את המבנה ועליה להקים מבנה חדש במקומו.
בכתב ההגנה השיבה עיריית ירושלים שמבנה האשפה שביקש התובע שתהרוס, לא הוקם על ידה והאחריות עליו מונחת לפתחם של הדיירים הגרים בסמוך לו מכוח חוק העזר לירושלים (שמירת הסדר והניקיון) התשל"ח - 1978. "אחריותנו מתמצית באכיפת הוראות חוק העזר על בעלי הנכסים או המחזיקים בהם". העיריה ביקשה לדחות את התביעה בהעדר יריבות ועילה.
בדיון בפני השופט אביטל חן, זנח התובע את הבקשה לחייב את העיריה בבניית ביתן אשפה והתמקד בטענה שמחובתה להרוס את מבנה האשפה נשוא כתב התביעה. בפסק דין שניתן בתחילת החודש, בהעדר הצדדים, דחה השופט את התביעה ללא חיוב בהוצאות, ולפנים משורת הדין, שכנע את העיריה לפעול למען התובע ושכניו בבניין.
"לא הוכחה בפני טענת התובע שהנתבעת היא שבנתה את מבנה האשפה המצוי בסמוך לבניין מגוריו וכפי הנראה מצוי מבנה האשפה מקדמת ימים ואין לדעת מי הקימו. מקבל אני את טענת העיריה כי המבנה אינו באחריותה. לפנים משורת הדין הסכמתי לסייע לתובע וביקשתי מהעיריה לטפל במבנה האשפה הקיים, לנקותו ולשפצו. העיריה נעתרה לבקשה והודיעה ביום 20.5.08 שמבנה האשפה שופץ, פחי האשפה הוחלפו ומעליהם הושם גגון".
יודגש כי לבית המשפט לתביעות קטנות אין סמכות להרות על צו עשה ו/או צו מניעה ובסמכותו להורות על החלפת מוצר וביטול עסקה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה