ספינת התענוגות נטתה על צדה

ילנה ולאוניד פרידמן תבעו את כספי הפלגות קרוז בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה לאחר ששבו מהפלגה במפח נפש. מכתב התביעה עלה שבחודש ספטמבר אשתקד, חגגו יום נישואין בשיט תענוגות שהשתבש. "השייט החל באיחור, בהמשך הספינה נטתה על צדה והמזגנים והמעליות הפסיקו לפעול. בערב היום השני נקראו הנוסעים לעזוב את האנייה באופן מיידי". לטענתם, לאחר שעברו דרך חתחתים שבו ארצה מאוכזבים ומותשים. הזוג ביקש פיצוי בגין הפסד ימי עבודה, הוצאות נסיעות, החזר ביטוח נוסעים לחו"ל ועוגמת נפש.

בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שיש לדחות את התביעה מאחר שהאירוע לא היה בשליטתה ואין לחייבה בפיצוי כלשהו. "דין התביעה להימחק בשל העדר יריבות חוזית בין הצדדים ואין קשר בין הפיצוי המבוקש לנזק שנגרם. המצג שהציגו התובעים מופרך ומוגזם". הנתבעת הוסיפה שהטיסה את הנוסעים ארצה על חשבונה ארצה ושלא נגרם נזק.

בפסק דין שניתן בתחילת החודש, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת, הלית סילש, את התביעה ללא חיוב בהוצאות. "ממכלול העדויות שהוצגו בפני, עולה שאין מדובר באירוע קל ערך או פעוט חשיבות אשר התובעים מנסים באמצעותו להתעשר על חשבון הנתבעת, אלא בחופשה שכשלה באופן מהותי, כאשר הנוסעים נאלצו לעת ערב לעזוב את האנייה לאחר שנטתה על צדה עוד קודם לכן, מבלי שידעו לאן לפנות ומה יעשה עמם. יש לזכור כי התובעים היו מלווים בבנם ומצבה של הספינה הוביל לא רק לעוגמת נפש גדולה מאוד, כי אם גם לתגובות פיזיות של הקאות וחולשה".

השופטת דחתה את טענת הנתבעת בדבר היעדר יריבות: "השיט נרכש על-ידי התובעים באמצעות הנתבעת. הכספים שולמו על-ידי התובעים לנתבעת וזו מטעמה סיפקה חשבונית בגין שירותים אלה". השופטת סילש התמקדה בשאלה העיקרית: האם הנתבעת יכלה לצפות את האירועים נשוא כתב התביעה? והשיבה: "בעניין זה אני מוצאת כי התשובה שלילית. נקודת המוצא הינה שלא בכל מקום בו נגרם נזק, ישנו מזיק ממנו ניתן להיפרע, ולא בכל מקום בו קיים נתבע הוא בהכרח הכתובת לצורך החיוב בדין. אירועים של נזק או פגם בספינה כדוגמת אלו שתוארו בכתב התביעה, אינם מסוג האירועים שניתן להניח שהיה על הנתבעת לצפותם. משלא יכלה הנתבעת לצפות את האירועים ברור כי לא יכלה למנוע אותם".