מוכנים לארח גר בשבת - בתנאי שיהיה גר צדק

60% מהציבור החילוני ו-87% מהציבור הדתי חוששים שעולים גויים יביאו להתבוללות קשה. כך מעלה מחקר מטעם משרד הקליטה שבחן את יחסו של הציבור - חילוני ודתי, כלפי העולים הלא-יהודיים וכלפי הגיור בישראל.

עוד על-פי המחקר, 70% מהציבור החילוני ו83% מהציבור הדתי מוכנים לעודד עולים להתגייר, ואף לסייע להם בתהליך הגיור.

74% מהציבור החילוני סבורים כי עולים רשאים להתגייר גם אם אינם מתכוונים לשמור תורה ומצוות ולקיים אורח חיים דתי. עם זאת, רובם מתנגדים ל"גיור רפורמי", ותומכים בגיור על-פי ההלכה.

דתיים מסכימים לשילוב ילדי הגיור במערכת החינוך עם ילדיהם

90% מהציבור הדתי מסכים כי תהליך הגיור צריך לבוא מתוך בשלות עצמית וקיום הדרגתי של מצוות, ולא מתוך כפייה. הציבור הדתי אף מוכן להירתם לליווי ולתמיכה במתגיירים; 85% מהם מוכנים לארח גר בתהליך גיור בביתם לשבת, ו-79% מסכימים לשילוב ילדי הגיור במערכת החינוך עם ילדיהם. 66% מוכנים לארח בביתם בקביעות משפחה בתהליך גיור.

בישראל חיים כיום כ-300,000 עולים גויים. כל שנה בממוצע נולדים לאוכלוסיה זו עוד 3,000 ילדים שאינם מוכרים כיהודים (לרוב, אב יהודי ואם גויה). המספר השנתי של הלומדים לגיור עומד על כ-3,500 בשנה (לא כולל עולי אתיופיה), אולם בסופו של דבר רק כ-2,000 עוברים את התהליך ומתגיירים (55%). משנת 2000 עד 2006 התגיירו 6,000 עולים בלבד מחבר העמים.

המחקר נערך באמצעות מכון המחקר "כלים שלובים", בקרב מדגם של 700 איש בגילאי 18+, במסגרת מאמציו של משרד הקליטה להגדיל את מספר המתגיירים, ובמסגרת יישום המלצות "דוח חלפון". דוח חלפון קבע כי לליווי ולתמיכה במתגיירים ישנה חשיבות מכרעת להצלחת התהליך, וכי יש למצוא משפחה מלווה לכל מתגייר ולהפעיל קהילות מלוות ברחבי הארץ, במטרה להעניק למתגיירים מערכת תומכת בתהליך ולשלבם בחברה הישראלית.

במשרד הקליטה מקווים לראשונה לגייס גם את הציבור החילוני למשימת קירוב הלבבות ועידוד העולים שאינם יהודים לעבור את תהליך הגיור.

שר הקליטה, יעקב אדרי, התייחס לממצאי המחקר ואמר כי "גיור הלא-יהודים הוא משימה לאומית ואסטרטגית בעלת חשיבות מכרעת לעתידה של מדינת ישראל". לדבריו, המחקר מפריך את המיתוס שהחברה הישראלית אוהבת עלייה ולא אוהבת את העולים, ומוכיח כי הציבור אינו אדיש נוכח התופעה, אלא מוכן לסייע לשכניו ולחבריו, העולים הלא-יהודים, להיות חלק שלם בחברה הישראלית.

אדרי הוסיף כי "הממצאים מהווים תעודת בגרות ותעודת כבוד לחברה הישראלית, אשר מכירה בקליטת העלייה כערך מרכזי לחוסנה של החברה והמדינה". השר ציין שהמדינה ומוסדות הדת חייבים להציע פתרונות שיסייעו לקבוצה זו להתגייר ולהיכנס בצורה מלאה לחיק האומה הישראלית, ולהציב את אתגר הגיור בעדיפות עליונה. "הם כבר בחרו להיות חלק מעם ישראל, עכשיו תורנו לאפשר להם לסגור מעגל", דבריו.

לאור ממצאי המחקר החל משרד הקליטה לקבוע את אסטרטגיות הפעולה הנדרשות לאיתור משפחות וקהילות מלוות, הכוללות גם מסע הסברה רחב בקרב הציבור שהביע את נכונותו לסייע לעולים בתהליך הגיור.