שופט בית המשפט השלום בתל אביב, עמירם בנימיני, הרשיע
(11.12.02) את עדי אייל, אשר היה דירקטור בתשלובת אלוני, בעבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים.
הפרשה נחקרה על-ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך. את התיק ניהל בבית המשפט עו"ד יהונתן תדמור, מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).
השופט בנימיני קבע, כי אייל היה איש פנים בחברת אלוני בהיותו דירקטור בחברה. אייל היה נשוי למי שהיתה אז בעלת מניות עיקרית בחברה, בתו של נתנאל אלוני ז"ל. בשנת 1997 התנהל משא-ומתן בין חברת אלוני לבין חברת איטונג תעשיות, חברה-בת של החברה הקבלנית אזורים, הנימנית עם קונצרן כלל, לרכישת 50% ממניות משפחת אלוני על-ידי איטונג. במאי 1997, ימים אחדים לפני שתשלובת אלוני דיווחה על העסקה, ביצע אייל שתי עסקות לרכישת מניות של תשלובת אלוני.
בהכרעת הדין קבע השופט, כי כאשר רכש אייל מניות חברת אלוני, בשני מקרים בתחילת חודש מאי 1997, היו איטונג ואלוני מצויים בתהליך רציני של מו"מ, אם כי ברור שהסכמה זו טרם קיבלה תוקף משפטי מחייב, ולא הוסכמו כל העקרונות. עובדת קיום המו"מ נשמרה בחשאיות בין הצדדים וטרם פורסמה בציבור. עוד נקבע בהכרעת הדין, כי אייל היה מעודכן בזמן אמת, בפרטי המו"מ עם איטונג. השופט דחה את טענת אייל כי הוא קרא על העסקה המתגבשת בעיתון.
"התקשיתי לתת אמון בגרסת הנאשם במשפט בנוגע למניע לרכישת המניות, לא רק משום שהיא איננה זהה לגרסה שהציג בחקירתו. העובדה שהנאשם הציג גרסה מגמתית ובלתי נכונה בעניין מידת ידיעתו את עיקר הפרטים הנוגעים למו"מ עם איטונג, משליכה, מטבע הדברים, על מידת האמון שניתן לתת בעדותו בנושא האחר במשפט", נאמר בהכרעת הדין.
בית המשפט קבע, כי מידע על מו"מ הנוגע להעברת שליטה בחברה, או על מיזוגה עם חברה אחרת, מהווה מידע על "התפתחות או שינוי צפויים" בחברה, כפי שהדבר מוגדר בחוק. מאותו שלב במו"מ בו ניתן לצפות אפשרות ממשית להשלמת העסקה, קיים מידע פנים - אם יש בגילוי מידע זה כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר מניותיה של החברה.
בנוסף, עצם ההחלטה של בעלי השליטה בחברה להעביר את השליטה לגוף אחר, היא בבחינת שינוי צפוי בחברה. במקרה זה אין מדובר על שינוי צפוי במידע הנוגע להתפתחות שכבר חלה בחברה. למידע על העברת השליטה בחברה עשויה להיות חשיבות רבה ביותר, אפילו בטרם החל המו"מ להעברת השליטה בחברה. עוד נקבע כי גם מו"מ המצוי בשלביו הראשוניים עשוי להוות מידע פנים.
השופט בנימיני קבע, כי מאחר והחוק מתיר לחברה להשהות את הדיווח על מו"מ שעשויה להיות לו השפעה מהותית על החברה או על מחיר מניותיה, קיים צורך כפול ומכופל להקפיד בעניין האיסור על השימוש במידע פנים בתקופת שיהוי זו.
"הנאשם ניצל יתרון בלתי הוגן, שהיה לו במסחר במניית אלוני, הנובע מנגישות שהייתה לו למידע מהותי ורגיש שלא היה נחלתו של כלל ציבור המשקיעים, עקב היותו דירקטור בחברה, ונציגם של בעלי השליטה בחברה", נאמר בהכרעת הדין.
עוד נאמר, כי "מדובר במידע שהיתה לו חשיבות מובהקת להשקעה במניות אלה. בכך פגע הנאשם בכללי המסחר ההוגנים בבורסה. הנאשם הפר את הכלל הבסיסי 'גלה או המתן ואל תסחר', כאשר רכש את מניות אלוני בעיצומו של המו"מ עם איטונג, למרות שהעריך בעת הרכישה כי מסמך העקרונות עומד להיחתם, וידע כי מידע משמעותי זה, שעשוי קרוב לוודאי להשפיע על שער המניה, איננו נמצא ברשות הציבור. איש פנים בחברה ציבורית איננו רשאי לרכוש את מניותיה בתקופה בה מצוי בידו מידע פנים שאיננו ידוע לציבור, גם אם מטרת הרכישה היא השקעה לטווח ארוך, בשל אמונתו בכדאיות הכלכלית של השקעה זו. עליו להמתין עד לחשיפת המידע בפני כלל ציבור המשקיעים ואז לבצע את הרכישה בתנאים של שוויון לכל. לא כך נהג הנאשם".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה