רכבת ישראל תשלם פיצוי בגין איחורים

אריאל אנקונינה תבע את רכבת ישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שנמאס לו שהרכבת מאחרת. בכתב התביעה ביקש פיצוי בגין 49 מקרים של איחורים, של דקה ומעל שלושים דקות, שבעטים נגרם לו נזק. אנקונינה לא חפץ בכרטיס חינם שהוצע לו בגין כל איחור מעל חצי שעה ובסך הכול שבעה כרטיסים עבור שבעה איחורים. לדבריו, למחזיקי חופשי-חודשי פיצוי כזה אינו משתלם ויש להפעיל את החריג בנהלים ולשלם לו פיצוי כספי השווה למחיר הכרטיס.

בכתב ההגנה השיבה רכבת ישראל שאיחורים נגרמים ממגוון סיבות ובין היתר עקב ריבוי נסיעות ורכבות. לדבריה, היא כפופה לנוהל הקבוע בתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת) התש"ס - 2000 המסדיר את עניין הפיצוי לנוסעים בגין איחור. "בעלי כרטיס חופשי חודשי, זכאים לכרטיס נסיעה בודד בעיכובים מעל לחצי שעה וזה מה שהוצע לתובע עבור שבע נסיעות". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, את רכבת ישראל לשלם לתובע פיצוי עבור 7 נסיעות שהתאחרו מעל 30 דקות. "הפיצוי יינתן בתשלום מחירו היום של כל כרטיס ליעד נשוא הנסיעה". כמו כן 500 שקל בגין הכבדה שנגרמה לו על-מנת לקבל את הפיצוי המגיע לו בכסף ולא בכרטיס נסיעה בתוספת 400 שקל הוצאות משפט. התשלומים ישולמו בתוך 21 בתוך יום.

"ראוי שהנתבעת תודיע מראש בפרסומיה על הערכת טווח זמן צפוי או אפשרי לאיחור בהגעה של רכבות. זאת בפרט לקווים בהם ידוע לה מראש על עומס רכבות וצורך בהמתנה עד לחלוף רכבת אחרת. במחדלי הנתבעת באי מסירת מלוא המידע מראש לנוסעים, יש משום הכבדה על הנוסעים, אשר מתקשים לתכנן את יומם, לנוכח עיכובי הרכבות. בידי הנתבעת הרשות לקבוע את מועדי השירות, אך בה בשעה, עליה לעשות מאמץ לצמצם את האיחורים, בפרט את אלה הניתנים לחיזוי והערכה מראש, או ליתן הערכה של טווח זמנים ארוך יותר בהגעת הרכבת. במקרה זה יחליט כל נוסע, אם ברצונו להשתמש בשירותי הנתבעת, בהתייחס למלוא המידע".