פלאפון חייבה לקוח בשירותי גלישה שלא בידיעתו

אולג שימקו תבע את חברת פלאפון בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה לאחר שחייבה אותו בחבילת גלישה שלא בידיעתו. מכתב התביעה עלה שבחודש דצמבר 2006, רכש התובע מהנתבעת קו ומכשיר סלולרי בסכום של 1,360 שקל ובהתחייבות ל-3 שנים. בחודש אוגוסט אשתקד, גילה שהוא מחויב בסכום של 30 שקל עבור "שירותים מתקדמים". כשבירר במה מדובר נאמר לו שמדובר בשירותי גלישה באינטרנט שסופקו מרגע שקנה את המכשיר.

התובע, שלא גלש מימיו, ביקש לבטל את השירות ולקבל את כספו בחזרה, אולם פלאפון הסכימה לזכותו עבור חמישה חודשים בלבד. התשובה הזו הכעיסה את התובע והוא ביקש להתנתק מפלאפון. נציגיה הודיעו שאין בעיה, רק שיצטרך לשלם "קנס יציאה" משום שחתם על חוזה מחייב לשלוש שנים. התובע הכחיש שהתחייב לפרק זמן כה ארוך וביקש מבית המשפט לקבל את התביעה.

בכתב ההגנה טענה פלאפון שהתובע הצטרף לחבילת גלישה, דור שלישי, מרצונו החופשי ומדי חודש נוכה מחשבונו, בהסכמה, סך של 30 שקל. "ניתן היה לראות את החיוב בחשבוניות שנשלחו לביתו". הנתבעת טענה שלא ניתן לבטל חוזה שנחתם מרצונו החופשי של התובע והמחייב אותו לתקופה של 3 שנים. "מדובר בעסקה הכוללת התחייבות, קרי התובע מתחייב להיות מנוי של הנתבעת לתקופה של 36 חודשים ללא יכולת להשתחרר מהחוזה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת ג'אדה בסול, את פלאפון לשלם לתובע 500 שקל בתוך 21 יום. השופטת קבעה שהתובע כלל לא ביקש חבילת גלישה ולא היה מקום לחייבו ברכיב זה. כמו כן שלא צירף תימוכין לזכאותו לבטל את החוזה שיוותר על כנו. "טענת התובע בדבר העדר התחייבות לשלוש שנים, אינה תואמת את הוראות החוזה שנחתם בין הצדדים. עיון בהוראות החוזה החתום מראה, בבירור, שהתובע התחייב להיות מנוי של הנתבעת לתקופה של 36 חודשים, התחייבות שכתוצאה ממנה נקבע מחיר מוזל למכשיר הטלפון הסלולרי שנמסר לו. מכאן שהתובע אינו זכאי לבטל את החוזה ללא חיוב בדמי יציאה".