יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק הסתכמה בסוף ספטמבר 2002 בכ-66 מיליארדי דולרים, עלייה של 2.3 מיליארדים לעומת סוף 2001. כך נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל.
כתוצאה מהשינויים בחוב החיצוני ובנכסי המשק בחו"ל, הגיעה יתרת החוב החיצוני נטו של המשק, בסוף ספטמבר 2002, ל-1.9 מיליארדי דולרים בלבד - ירידה של כ-400 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2002. ירידה זו היא תוצאה של עלייה בנכסי המשק בחו"ל, בסכום העולה על הגידול בחוב ברוטו של המשק לחו"ל - מגמה הנמשכת זה מספר שנים.
מנתוני המחלקה לפעילות המשק במט"ח עולה כי יתרת ההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל, הסתכמה בסוף ספטמבר 2002 בכ-100 מיליארדי דולרים, ירידה של כ-5 מיליארדים לעומת היתרה בסוף 2001. שינוי זה נבע בעיקר מהירידה במחירי המניות הישראליות הנסחרות בארץ ובחו"ל - סך של 7.7 מיליארדי דולרים, המשקפת ירידת מחירים בשיעור ממוצע של כ-21%.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל, הסתכמה בסוף ספטמבר 2002 ב-72.2 מיליארדי דולרים, גידול של כ-3.2 מיליארד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2002.
מנתוני המחלקה לפעילות המשק במט"ח עולה, כי ההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2002 בכ-100 מיליארדי דולרים, ירידה של כ-5 מיליארדים לעומת היתרה בסוף 2001. שינוי זה נבע בעיקר מהירידה במחירי המניות הישראליות הנסחרות בארץ ובחו"ל - סך של 7.7 מיליארדי דולרים - המשקפת ירידת מחירים בשיעור ממוצע של כ-21%.
כתוצאה מהתפתחויות אלו בנכסים ובהתחייבויות, ירדה יתרת ההתחייבויות נטו של המשק כלפי חו"ל (יתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק הישראלי בניכוי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל) ב-8.1 מיליארדי דולרים, ועמדה בסוף ספטמבר 2002 על 27.8 מיליארדים. מרבית הירידה בהתחייבויות נטו לחו"ל נבעה מהירידה במחירי המניות הישראליות, וסך כל יבוא ההון נטו למשק הישראלי היה מזערי.
על-פי בנק ישראל, הגידול ביתרת הנכסים של המשק בחו"ל, בתקופה זו, נבע ברובו מהשקעות בחו"ל, ברובן של המגזר הפרטי הלא-בנקאי. מגזר זה הגדיל את הפקדותיו בבנקים בחו"ל ב-1.6 מיליארדי דולרים ורכש איגרות חוב ומניות סחירות בחו"ל, בכ-2 מיליארדים. יתרת נכסי בנק ישראל בחו"ל (הרזרבות ונכסים אחרים בחו"ל) גדלה ב-1.2 מיליארדי דולרים. מרבית השינוי - כמיליארד דולר - נבע מהפרשי שער ושינוי מחירים של נכסים.
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי הממשלה הגדילה את חובותיה לחו"ל ב-700 מיליון דולר. המגזר הפרטי הלא-בנקאי הגדיל חובו ב-600 מיליון. במערכת הבנקאות גדלו החובות ב-1.1 מיליארדים - כתוצאה מגידול בהפקדות של שלוחות הבנקים הישראליים במערכת הבנקאות בארץ. זאת עקב הגידול בביקוש לאשראי במט"ח מהמערכת, מעבר לגידול בפיקדונות במט"ח - דבר שאילץ את מערכת הבנקאות לגייס מקורות מחו"ל.
הגידול בחוב של הסקטור הציבורי נבע הן מגיוס אג"ח בחו"ל בשוק היורו-בונדס בסך של 400 מיליון אירו (350 מיליוני דולרים), והן מגיוס ברוטו של קרוב למיליארד דולרים באמצעות מפעל הבונדס; במקביל פרעה הממשלה בשלשת הרביעים הראשונים של השנה כ-1.5 מיליארדי דולרים, כמחציתם אג"ח מסוג בונדס.
בשנים האחרונות, הגיוס באמצעות מפעל הבונדס הוא כלי הגיוס העיקרי לגיוס הון חיצוני על-ידי הממשלה. עד סוף השנה צפוי גיוס שיא של כ-1.3 מיליארדי דולרים הנובע מהרצון של יהודי ארה"ב לסייע למדינת ישראל, וזאת על-רקע האירועים הביטחוניים בישראל ומתקפת הטרור בארה"ב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה