משרד האוצר הכריז רשמית על שנת בצורת

שנת 2008 הוכרזה רשמית על-ידי משרד האוצר כשנת בצורת. ההכרזה באה נוכח המלצת ועדת הבצורת המשותפת למשרד האוצר ולמשרד החקלאות. שנת הבצורת תימשך עד סוף מאי 2009.

על-פי הערכות הוועדה, נאמדים הנזקים עד כה בסכום של כ-20 מיליון שקל, אך בגליל ובגולן מדברים כבר על מאות מיליוני שקלים של נזק לענפי החקלאות השונים באזור הצפון, שאינו דומה כלל לאזורים אחרים בארץ מאחר שאין בו חלופות למים.

אלקנה בן-ישר-מנכ"ל מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון, תושב הגולן, אמר כי הוועדה החקלאית בגולן מדווחת על הערכה לנזק של למעלה מ-100 מיליון שקלים לחקלאי הגולן בלבד, כלומר - ההערכות של האוצר הן אחוז קטן מהנזק הישיר שנגרם לחקלאים כתוצאה מהבצורת. מאחר שלא קיימים בגולן מקורות מים חלופיים.

לדברי בן ישר, המשמעות לענף החקלאות בגולן הינה אובדן של גידולים קיימים, פחות מים מובילים לפחות יבול ולאיכות נמוכה שלו, הוברה (להפוך לשדות בר) של שטחי גידול ירקות, מחיר המים השנה, כתוצאה משאיבה, כבר עלה ב-50%(!) כמו כן נזק עצום לשטחי המרעה. "בגולן כבר עוקרים מטעי פרי, ומגדלים רק גידולים שצריכת המים שלהם נמוכה, בעיקר גידולים שהם על שולי החורף. בכך מפסידים את הגידולים של מרכז העונה, הדורשים יותר מים, ודווקא בגידולים אלה התרומה גבוהה מאוד", אמר בן ישר.

גבי קוניאל, רכז המטעים בקיבוץ מרום גולן, אמר כי שנת הבצורת הזו היוותה את הקו האדום, לאחר שלוש שנות בצורת, למרות שהממשלה נמנעה מהכרזה רשמית עד כה לשנת בצורת והכריזה על שנה הידרולוגית בלבד, וכך החקלאים לא זכו לפיצויים.

קוניאל הוסיף כי כמות המשקעים בצפון רמת הגולן עמדה על 500 מ"ל בלבד בעונת החורף האחרונה השחונה, וזאת אחרי שלוש שנים בהן היו משקעים נמוכים גם כן של 700 מ"ל.

בשנים קודמות עמדה כמות הגשמים על 1,200-900 מ"ל. כלומר, השנה ירדה רק 50% מכמות הגשמים הממוצעת. ברמת הגולן נשען ענף החקלאות על מי גשמים ומעט מי מאגרים וקידוחים, שלא כמו בדרום הארץ הנסמכים על ביוב ושפד"ן בתוספת למי הגשמים. "הנורא מכל הוא שזו שנת יבולים טובה, ובמקום לקצור ברכה בעמלנו אנו נאלצים לדלל את הפרי שעל העצים, בכדי שיהיה פחות פרי וכך ניתן יהיה להשקותם בכמות המים המעטה שברשותנו. היכן נשמע שחקלאים מעסיקים פועלים בשכר שידללו את הפרי על העצים, שעמלו על גידולם", היקשה.

במרום גולן נעקרו בפועל כבר 140 דונם של מטעי תפוח בשל אי היכולת להשקותם.

חיים דיין, מנכ"ל אמב"ל (ארגון מגדלי הבקר במרעה), גם הוא תושב אליעד שבגולן, אמר כי ועדת הבצורת לא כללה את מגדלי הבקר בתוך רשימת הזכאים לפיצויים עקב הבצורת. למרות שגם המרעה ניזוק בשל מחסור בגשמים בגובה של מעל 70%, באזורי הגליל והגולן וגם בדרום הארץ, כך שעל הבוקרים להזין את הבקר במזון מוגש יקר, שכבר עתה עלה מחירו בלמעלה
מ-30%, בשל מצב המספוא היקר בעולם, המצב יוצר ייקור עלות גידול הבקר בעשרות אחוזים ועלולים להפוך אותו לבלתי ריווחי.

יוני גל, מדריך ההשקיה בכרמי יקבי הרי גליל שביראון, ציין כי הפגיעה הקשה עקב הבצורת הינה בקרב חקלאי הפירות הנשירים, שם צריכת המים מגיעה לכ-850 קוב מים לדונם, לעומת הכרמים, בהם הצריכה מסתכמת בכ-200 קוב לדונם בלבד.