טיפול שיניים הסתיים בפגיעה עצבית

תושב ירושלים החליף סתימה בשן וקיבל זריקת הרדמה שבעקבותיה נגרמה לו פגיעה עצבית. בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בירושלים נגד מכבי שירותי בריאות טען שבעקבות הטיפול שניתן בחודש מרס 2002, חש "זרם חשמלי" עם מתן זריקת ההרדמה וחסימה באוזן ימין. בתום הטיפול נוכח לגלות שההרדמה אינה מתפוגגת ובסופו של דבר התברר שנגרמה לו קטיעה בעצב. בכתב התביעה טען שעל הרופאה היה ליידע אותו בדבר הסיכון הטמון בזריקת ההרדמה ובתום הטיפול לערוך לו בדיקות מתאימות ולהפנותו לניתוח כירורגי.

לדבריו, הנתבעת הפרה את חובת הגילוי ואי קבלת הסכמה מדעת לטיפול וגרמה לפגיעה באוטונומיה המוקנית לו. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת רפואית בה נקבע: "מייד עם היוודע תלונותיו והנזק שנגרם, היה על הצוות הרפואי שטיפל בו להסביר מהם הנזקים האפשריים שיכולים להיגרם (ובכלל זה סוג הנזק העצבי) ולטפל בו תרופתית ו/או כירורגית. על-מנת לנסות ולתקן ו/או להקטין את הנזקים. טיפול כזה היה קרוב לוודאי משפר את מצבו. הסימפטומים שהופיעו אצלו הצביעו על פגיעה מקומית. במקרים רבים מדובר בדלקת (עקב מתן האילחוש) שמתפתחת בסופו של דבר לנזק עצבי. לכן, מייד עם הופעת הסימפטומים, יש להתחיל בטיפול אנטי דלקתי על-מנת למנוע פגיעה עצבית קשה".

בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שהטיפול שניתן לתובע היה סביר ומקובל ולא רשלני. כמו כן שבכל מקרה לא ניתן היה למנוע את הנזק שנחשב לנדיר ביותר ובעל אפשרות החלמה ספונטנית כעבור 8 שבועות. הנתבעת צרפה חוות דעת רפואית נגדית בה נטען: "אין הסבר ברור למנגנון הנזק העצבי, חלק מהמקרים מוסברים ע"י שטף דם (המטומה) לתוך מעטפת העצב או מספר מעטפות העצב. ניתוח אינו יעיל ואף החמיר סימפטומים בחלק מהמקרים. אין כיום בספרות פרוטוקול טיפול חד-משמעי ומיידי בפגיעה עצבית לאחר הרדמה כגון טיפול אנטי דלקתי או אנטיביוטי למצבים שבהם יש חשש לפגיעה עצבית משום שאין בהירות מוחלטת לגבי מנגנון הנזק. יש הסכמה כללית כי כדאי להמתין ולעקוב שכן ברוב רובם של המקרים חולפת ההפרעה והמצב שב לקדמותו".

בדיון בפני השופטת עירית כהן, תיאר התובע את השתלשלות העניינים לאחר שההרדמה לא התפוגגה בתום הטיפול: "התקשרתי לרופאה והיא אמרה שזה יכול לקחת יומיים. אחרי יומיים באתי היא בדקה אותי ואמרה שזה יכול לקחת שבוע. באתי לאחר 6 ימים היא בדקה אותי ועשתה לי עוד סתימה וקראה למנהל שיסתכל עלי. הוא אמר שזה יכול להיות מצב כזה. אחרי זה באתי שוב ומנהל המחלקה אמר שאם היא פגעה בעצב, יש סיכוי שזה בלתי הפיך ואין מה לעשות זה המלים שלו".

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהיעדר הצדדים, חייבה השופטת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 10,000 שקל בגין הפגיעה באוטונומיה בתוספת 5,000 שקל שכר טירחת עו"ד. השופטת קיבלה את חוות הדעת הרפואית של הנתבעת וקבעה שלא היה מקום להעניק לתובע טיפול תרופתי.

"כאשר משקללים את מידת שכיחותו של הסיכון שהתרחש אצל התובע אל מול סיכויי ההצלחה של ההרדמה והאלטרנטיבות המצויות לה, המסקנה היא כי לא היה על רופאי הנתבעת ליידע את התובע על סיכון זה של פגיעה צמיתה. עם זאת היה עליהם ליידעו על נזקים אפשריים הכרוכים בהרדמה מעבר לנזקים הכרוכים בטיפול עצמו ואת זה הם לא עשו". השופטת קיבלה את העמדה שצוינה בחוות הדעת הרפואיות של שני הצדדים, לפיה את ההסבר יש לתת בטיפול הראשון ולא בכל טיפול וטיפול. "משלא ניתן כל הסבר ביחס להרדמה, למרות שמדובר בטיפול הראשון של התובע אצל רופאי הנתבעת, אני מקבלת את טענתו לפיה נגרמה במקרה זה פגיעה באוטונומיה. אי מתן ההסבר מנע מהתובע מידע בדבר הסיכונים של זריקת ההרדמה שניתנה לו אשר היה מסייע בידו לקבל הסכמה מודעת לטיפול שניתן לו, בהתאם לרצונו ולטובתו".