מזוז: המעביד שחדר למייל עבר על החוק

היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז קורא (יום ד', 28.5.08) לבית הדין לעבודה לבטל החלטה הקובעת כי חדירת מעביד לתיבת המייל של עובדו, אינה עבירה על חוק הגנת הפרטיות. עמדת מזוז היא כי פרטיותו של העובד היא זכות חוקתית.

עמדת היועץ נמסרה במסגרת פרשת פיטוריה של עובדת בהריון טלי איסקוב. איסקוב טענה כי פוטרה בהיותה בהריון ומעבידה טען כי הפיטורים נעשו בטרם הריונה. המעביד הציג לביסוס עמדתו הודעות מייל מתיבת הדואר שלה שמהן עולה לכאורה כי עוד בטרם היותה בהריון חיפשה עבודה חלופית ועובד שימלא את מקומה בחברה.

ראיה פסולה או ניטור חוקי?

איסקוב ערערה על ההחלטה בטענה כי מדובר בראיה פסולה שכן היא הושגה תוך פגיעה בפרטיותה, אך מעבידיה טענו כי מדובר בהודעות שנשלחו מתיבת דואר וממחשב השייכים לחברה ולכן מדובר ב"קניין" של החברה. כמו כן טענו כי הייתה מודעת לכך שהדואר במייל עובר ניטור לצורך סינון וירוסים מזיקים ולפיכך הייתה בכך "הסכמה מכללא" לחדירה לתיבה. בית הדין לעבודה דחה את טענותיה של איסקוב, וקיבל את עמדת מעבידיה בדבר "הסכמה מכללא" לחדירה לתיבה.

כאמור, היועץ המשפטי שהצטרף כצד לדיון בשל ההשלכות הציבוריות של הנושא, קובע כי בחדירה לתיבה יש עבירה על חוק הגנת הפרטיות. היועץ קרא לבית הדין לבטל את ההחלטה. החוק לדבריו קובע כי הסכמת העובד לחדירה לתיבה צריכה להינתן מרצון חופשי, "מדעת". יסוד זה במסגרת יחסי עבודה, צריך לדבריו להיבחן "במשנה זהירות" שכן מדובר "בפערי כוחות בין הצדדים".

תנאי "הסכמה מדעת"

מזוז התייחס בהרחבה לסוגיית "ההסכמה מדעת" של העובד וקבע כי כדי לקיים את התנאי "מדעת" על המעביד למסור מידע מפורט לעובד בנוגע למעקב אחר תכתובת המייל, מידע על "אופי המעקב, תדירות, השלכותיו, טכניקות אשר ישמשו את המעסיק לצורך המעקב וכמובן בנוגע למידע שייאסף. ככל שהמידע צפוי לעבור עיבוד, יש ליידע את העובד על כך וכן כיצד המידע עובד".

הנושא צריך להיות מוסדר "באופן נקודתי על-ידי כל מעסיק ומעסיק בהתאם לצרכיו ותחומי פעילותו". הפגיעה לדבריו בפרטיות צריכה להיבחן באמצעות תת מבחנים אשר ישללו "תכליות נסתרות" מצד המעביד או מצבים של פגיעה קשה בזכויות הפרט "לטובת מטרות שאינן מצדיקות זאת".

החברה הפרה את פרטיות העובדת

עמדת היועץ מזוז היא כי במקרה של איסקוב, "חובת היידוע" המוטלת על החברה מכוח תיקון מס' 9 בדיני החוזים, לא קוימה, ו"אין להסיק הסכמה של איסקוב לעיון של מעבידה בתוכן הודעות המייל... והשימוש שעשתה החברה בהודעות אלה לצורך ההליך המשפטי". יתרה מכך, גם אם איסקוב הסכימה לפעולה כלשהי, זו רק לגבי "מניעת חדירת וירוסים, הא ותו לא". הוא הדגיש כי לא קוימה "דרישת ה'מדעת" שבחוק הגנת הפרטיות והחדירה למייל של איסקוב היווה פגיעה בחוק הגנת הפרטיות. לדעת מזוז, החברה לא מיצתה את האפשרויות הפתוחות בפניה כגון הליך גילוי ועיון במסמכים וכן את האפשרות להזמין את איסקוב למשרדי החברה כדי שהיא ת,כנס לתיבת הדוא"ל שלה בשרת החברה.

מזוז קרא כאמור לבית הדין לעבודה לבטל את החלטת קודמו, שכן "הותרת ההחלטה על כנה עלולה להביא לפגיעה במעמדה של הזכות לפרטיות כזכות חוקתית ובכך לפגוע בזכות יסוד שהינה 'מהחשובות בזכויות האדם' וכן 'אחת החירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי'".