פרשת הקישון: מסמכי הצוללנים נפסלו

לוחמי השייטת נפגעי הקישון ממשיכים במאבק הסיזיפי לקבלת פיצויים על נזקיהם כתוצאה מהצלילה בנחל.

בית המשפט המחוזי בחיפה פסל (26.5.08) מסמכים ודוחות שהגישו ארבעה חיילים שחלו בסרטן בעקבות צלילות בנחל הקישון. הארבעה, מיכאל עצמון, אבני אורי ואח', בראל שמואל, אכר רוני, הגישו תביעת פיצויים נגד שורה של חברות שלטענתם זיהמו את הקישון וגרמו למחלות הסרטן בהם לקו. מדובר בין היתר בחברות, חיפה כימיקלים, בתי הזיקוק, פרוטרום, גדיב תעשיות פטרוכימיות, גדות תעשיות ביוכימיה, גדו מיכליות ומאגרים לכימיקלים.

במסגרת התביעה הגישו התובעים תעודות עובד ציבור המעידות על מצבו של הנחל. לתעודות צורפו מסמכים ודוחות. מדובר בתעודת עובד ציבור של המשנה למדען הראשי ברשות הטבע והגנים ד"ר אליעזר פרנקנברג ותעודת עובד ציבור של מהנדסת הכימיה של רשות נחל קישון מתי שולימוביץ'. למסמכים של השניים צורפו דוחות תברואתיים וסביבתיים של נחל הקישון. דוחות מסכמים של רשות נחל הקישון, סקר אקולוגי סביבתי בתחום רשות נחל הקישון,ותקן איכות מי נחל הקישון.

עובדי תאגיד ולא עובדי מדינה

אך התעודות והמסמכים הנלווים נפסלו. השופט ד"ר עדי זרנקין קבע כי כי השניים הם עובדי תאגיד ולא עובדי מדינה ולפיכך אינם יכולים להגיש תעודות עובד ציבור. כמו כן הוסיף כי "לגבי חלק לא מבוטל של המסמכים והדוחות, אשר הגשתם מתבקשת כתעודת עובד ציבור, לא ניתן לומר כי הם מוגשים בידי מי 'שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה'. כך, רק לשם הדוגמה, הסקר האקולוגי שצורף לתעודה של רשות נחל הקישון הנו סקר אקולוגי-סביבתי שבוצע על-ידי פרופ' גזית וד"ר קליינהאוז, או למשל הצעה לתקן איכות של מי נחל הקישון שנוסחה, כך נראה, בידי ועדה שהוקמה לצורך כך, וזה גם זה אינם מסמכים אשר יצאו תחת ידי רשות נחל הקישון ובוודאי לא היו יכולים לשמש נשוא לתעודת עובד ציבור. והוא הדין גם בנספחים רבים לתעודה מטעם רשות הטבע והגנים".

שאלת זיהומו של נחל קישון היא "עניין שבמומחיות", קבע השופט, "והדרך הנכונה להוכחתו הינה באמצעות חוות דעת מומחה ערוכה כדין ולא באמצעות הגשת דוחות, אפילו הוכנו אלו על-ידי גופים סטטוטורים אשר יש להם נגיעה לעניין זה. אין צורך לומר כי מומחה בתחום זה יוכל, אם ימצא מקום לכך, להסתמך על דוחות ועל סקרים ונתונים סטטיסטים שנעשו על-ידי אחרים ואין הוא חייב לבסס את מסקנתו דווקא על מחקרים ובדיקות שנעשו על ידו באופן אישי".

ארכה למציאת "דעת מומחה"

פסילת המסמכים אינה המכשול הראשון שבו נתקלים נפגעי הקישון בדרכם לתבוע פיצויים מהחברות החשודות בזיהום הנחל. לפני כשלוש שנים, דחה בית המשפט העליון את בקשתם של הארבעה לעשות שימוש בדעת המיעוט בדוח ועדת שמגר. מדובר בוועדה שמונתה לבדוק את הקשר הסיבתי בין צלילות האימונים של החיילים בקישון לבין מחלות הסרטן שבהם לקו.

דוח ועדת שמגר פורסם בשנת 2003 כשדעת הרוב קבעה כי לא הוכח קשר סיבתי בין זיהום הנחל למחלותיהם של החיילים. לעומת זאת, יו"ר הוועדה השופט (בדימ.) מאיר שמגר, קבע בדעת מיעוט כי יש קשר סיבתי בין מצב הקישון לבין מחלות החיילים.

בקשתם דאז של החיילים לעשות שימוש באותה דעת מיעוט במסגרת תביעת הפיצויים שהגישו לבית המשפט המחוזי נגד החברות החשודות בזיהום, נדחתה על-ידי בית המשפט העליון.

כאמור, בית המשפט שלח את החיילים להצטייד בדעת מומחה "לעניין הטענה בדבר זיהום מי הקישון". לצורך כך הוענקה להם ארכה "עד ליום 1 בספטמבר 2008".