הכרישים - שוחים לכיוון הכחדתם

יותר ממחצית מהכרישים השוחים באוקינוסים נמצאים בסכנת הכחדה, כך מראה ניתוח נתונים חדש.

מומחים מ-IUCN (בעבר - האיחוד העולמי לשימור) גילו כי 11 זנים נמצאים ברשימת הזנים הנמצאים בסכנת ההכחדה הגבוהה ביותר, כשחמישה זנים נוספים מראים סימנים של הדלדלות גם הם.

הכרישים במיוחד, מושפעים מדיג מרובה מאחר שהם מתרבים באיטיות. המדענים קוראים להגבלות דיג גלובליות, סוף לקטיעת סנפירים, ולאמצעים שיקטינו למינימום את לכידתם של הכרישים בעולם כולו.

המומחים מ-IUCN מסבירים כי קיימת תפישה שישנם זנים רבים של כרישים וכי הכרישים עמידים בהיבט של נטל הדיג, בזמן שלמעשה הם הופכים לזנים שקיימת דאגה רצינית לגביהם בעיקר משום שאין הגבלות בינלאומיות לגבי מלכודות לכרישים, ומאחר שישנם אזורי דיג רבים באוקינוסים הם נשארים לא מוגנים.

איומים חדשים

על-פי הערכות, 21 זני כרישים וקרובי משפחתם הטריגונים (Rays), שוחים בחלקים העליונים של האוקינוס הפתוח היכן שהם נחשפים לרשתות הדיג.

אחד מבין 21 הזנים - giant devilray - מוגדר בסכנת הכחדה ועשרה אחרים מוגדרים פגיעים. חמישה זנים נוספים מוגדרים כקרובים לסכנת הכחדה, כלומר הסימנים לירידה במספרם אינם רציניים מספיק כדי שיהיו מוגדרים תחת סכנת הכחדה.

ההגדרות מבוססות על טווח של קטגוריות הבוחנות הדלדלות בעבר או הדלדלות צפויה בגודל האוכלוסיה. לדוגמה, אוכלוסיה המצטמקת ב-50% בתוך עשר שנים תסווג בדרך כלל "בסכנת הכחדה".

חלק מזנים אלו כבר קוטלגו בעבר, אך עבור אחרים, כולל שלושת הזנים של כרישי 'thresher sharks' עם זנבותיהם הארוכים והמרשימים, הסכנה חדשה.

קטיעת סנפירים

האיום העיקרי לכרישים הוא הדיג, הן המקרי והן המכוון.

בעבר היו הכרישים נתפסים כ"דרך אגב" מסבירים המומחים, על-ידי סירות שדגו טונה וסרדינים, אך כעת מינים אלו מדלדלים כשרואים יותר ויותר דייגים המנסים לדוג את הכרישים.

ה'Porbeagle' וה'shortfin mako' ניצודים בשביל הסנפירים והבשר ומינים כמו הכריש הכחול בשביל הסנפירים.

מספר גופים המסדירים את נושא אזורי הדיג במים הבינלאומיים - ארגוני הפיקוח על זכויות הדיג האזוריות (RFMOs) - קבעו אמצעים כדי לרסן את הסרת הסנפירים מהכרישים, אך קיימים סטנדרטים שונים במקומות שונים, מצב המאפשר לדייגים לעקוף את התקנות.

קבוצות שונות העוסקות בתחום השימור טוענות כי הדרישה בשוק לסנפירים רק הולכת וגוברת ונציגיהן טוענים כי מפקחי דיג וגורמים רשמיים אזוריים, לאומיים ובינלאומיים צריכים להיות מחוייבים לשיפור המצב.

המצב אינו חייב להיות כך, הם מדגישים, ובעזרת תמיכה ציבורית ורצון פוליטי אפשר לשנות את המציאות.

הדוח הוצג בוועידה בנושא "גיוון ביולוגי" שהתקיימה בבון ויפורסם בעיתון "Aquatic Conservation: Marine and Freshwater Ecosystems".