בית המשפט הכריע: גופת האם תיתרם למדע

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי גופתה של קשישה תיתרם לטובת המדע לניתוחים בבית ספר לרפואה. בכך הכריע לטובת בתה של המנוחה שתבעה את אחיה החוזר בתשובה שביקש למנוע את נתיחת האם.

אמם של השניים, ציפורה כרמלי בת ה-81, הלכה לעולמה לפני כחודש (27.4.08). חצי שנה קודם לכן, בספטמבר 2007, היא הספיקה לחתום בנוכחות שני עדים על טופס הקדשת הגוף לצרכי מדע ולהוראה. שני העדים היו רופא המשפחה של המנוחה ורופאה נוספת, ידידת המשפחה, אשר אישרו כי הם מכירים באופן אישי את ציפורה כרמלי, וכי היא חתמה בפניהם על המסמך בהיותה בדעה צלולה ובהכרה מלאה, מרצונה החופשי והטוב.

ביום פטירתה של המנוחה בבית החולים מלבן בנתניה, שוחחה התובעת עם אחיה, הודיעה לו על פטירת אמם וביקשה לקיים את משאלתה לתרום את גופתה למדע.

הנתבע, חוזר בתשובה, אשר עד לאותה שיחה לא ידע על כוונותיה אלו של אמו, התנגד לכך נחרצות. הוא אף התייצב בבית החולים, הזמין את חברת קדישא וביחד איתם מנע את העברת המנוחה. צוות בית החולים נאלץ להזמין שוטרים, אשר הרחיקו את הנתבע ואת אנשי חברה קדישא מהמקום.

האחות התובעת טענה כי אחיה, אשר ניתק את הקשר עם אמו בשנה האחרונה לפטירתה, ולאחרונה החל לחזור בתשובה, הוא בעל השקפת עולם המנוגדת בתכלית להשקפת עולמה החילונית של המנוחה, ומטעם זה מתנגד הוא לתרומת הגופה למדע.

היתר לתרומת גופה למדע גם במשפט העברי

השופט יעקב כהן ציין בפסק הדין כי עניין ביתורה של גויה לצורכי לימוד ומחקר מוסדר בחוק האנטומיה והפתולוגיה בקביעה כי "גויתו של אדם שהסכים לכך בכתב כי תשמש למטרות מדעיות מותר לבתרה בבית הספר לרפואה לצורכי לימוד ומחקר". עוד הדגיש כי גם החוק לא התעלם מסוגיית כבוד המת וקבע כי על בית הספר לרפואה המשתמש בגופה להביא אותה ואת חלקיה לקבורה בתוך שנה מעת קבלתה.

בשל הטענה כי ניתוח גופה לצורכי רפואה מנוגד להלכה היהודית ציין השופט כהן כי גם במשפט העברי ניתנו סימוכין לשימוש זה. בין היתר ציטט פוסקים גדולים כחזון אי"ש וכרב יעקב יחיאל וינברג [בעל שו"ת "שרידי אש", א.ו.] אשר ציינו כי יש מקום להתיר ניתוחי מתים לצורך לימוד רפואה.

"ראוי אף שנוסיף את פסיקתו של הרב יצחק הלוי הרצוג , הרב הראשי לישראל בעת כינון המדינה, אשר הבהיר כי יש להתיר ניתוח גופת המת כאשר המת הסכים לכך בחייו . פסיקה הזהה לחלוטין לעמדת הדין האזרחי כפי שהבאנו לעיל", הדגיש.

"בשל כך, הוא אף פנה לגורמים וארגונים דתיים על-מנת שיפעילו לחץ על התובעת ועל באת-כוחה לחזור בהן מכוונתן לתרום את הגופה כמצוות המנוחה, ולהורות על קבורתה", ציינה בבית המשפט.

צו מניעה נגד סיכול תרומת הגופה

"ניתן בזאת לפיכך, צו המתיר לאוניברסיטת ת"א, לקיים את הוראות המנוחה ציפורה כרמלי ז"ל, מיום 5.9.07, בדבר תרומת גופתה למדע, ללא סייג. בנוסף, ניתן בזאת צו מניעה האוסר על הנתבע או על כל גורם אחר, לבצע כל פעולה העשויה לסכל את רצונה החד-משמעי של המנוחה לתרום גופתה למדע", נכתב בפסק הדין.

עוד הוסיף השופט כי בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק, הוא מורה בזאת, כי לא יאוחר משנה מהיום שבו נתקבלה בפועל גופת המנוחה בבית הספר לרפואה, יובאו הגוויה וחלקיה לקבורה לפי דיני ישראל, ובית הספר לרפואה ישא בכל הוצאות הקבורה. מועד הקבורה יתואם עם ילדי המנוחה.

בשולי הדברים ציין השופט כהן כי בנסיבות עניין רגיש וקשה זה, ומתוך התחשבות בהשקפת העולם השונה של שני ילדי המנוחה, אשר גרמה למחלוקת ביניהם, החליט שלא ליתן צו להוצאות, וכי כל צד ישא בהוצאותיו.