שמן זית - בריא ולא משמין

מיתוס שאני שומע הרבה סובב סבב נושא התזונה: מזונות שונים שמקבלים שמות תואר כמו "משמין" או "מרזה" או "בריא" או "לא בריא".

אנסה לגעת בחלק ולעשות סדר:

מזונות כמו שמן זית, אבוקדו, שקדים, טחינה ועוד הם מזונות המכילים חומצות שומן בלתי רוויות (או בשמן המקצועי והמפורט יותר: "חד בלתי רוויות" ו"רב בלתי רוויות").

יתרונותיהן גדולים בעיקר לעומת השומנים הרוויים והמאכלים המכילים שומן מוקשה (טראנס) כמו מרגרינה, עוגות, קרואסונים ועוד: בעוד שהקבוצה האחרונה יוצרת בכלי הדם רובד טורשתי אשר גורם להצרת כלי הדם ולאיבוד גמישותם, הרי שחלק מהמזונות המכילים חומצות שומן בלתי רוויות מסייעים בסילוק חלק מאותו רובד טרשתי וממש נלחמים בסתימת העורקים.

עם זאת, למאכלים אלו עלות קלורית לא מבוטלת: כל גרם של שומן תורם לגופנו כ-9 קילו קלוריות, לעומת כל גרם של חלבון או פחמימה (בשר או לחם, לדוגמא) אשר תורמים רק 4 קק"ל לכל גרם.

כלומר, באכילה של 100 גר' שומן (מאכלים כמו טחינה, חומוס, אבוקדו שלא להזכיר עוגות, פיצוחים ושוקולד) תתרום לנו 900 קלוריות לעומת 400 שיתווספו מאכילת 100 גר' של חלבון או פחמימה (לחם או בשר לדוגמא).

להזכירכם, בעבר הזכרנו את העובדה שקילוגרם אחד של שומן מורכב מ-7,700 קלוריות. ברור לכל שעל-מנת לעלות במשקל קל להיעזר בשומנים ועל-מנת לרזות - עלינו להגביל את צריכת השומנים, אם כי, כמובן, לא להפסיקה לחלוטין.

אם אצטרך לאפיין באופן בולט שתי אסכולות, הרי שאבחר באסכולת "המלאים": לחם מחיטה מלאה, שומנים "טובים" ועוד לעומת אסכולת "הקלוריות הריקות": לחם קל, סוכרזית, מעדני חלב מופחתי קלוריות ומשקאות הדיאט.

על-מנת לרזות, יש ליצור גירעון קלורי (כלומר לאכול פחות משמכניסים) ולכן אין מנוס משימוש בקבוצה השניה, בעוד שעל-מנת לשמור על משקל לאורך זמן בהחלט ניתן וצריך לשלב מאכלים מהקבוצה הראשונה.

* הכתבה פורסמה לראשונה בפורטל Diets העוסק בדיאטה, תזונה נכונה ופעילות גופנית.