הורשע בסיוע להתפרצות וקיבל שנה מאסר

תושב מזרח ירושלים שהיה מעורב בשוד זקנים, שבמהלכו מת אחד מהם, נידון לשנה מאסר בפועל ושנה על תנאי בלבד, לאחר שנעשתה איתו עסקת טיעון.

האיש, ג'אסר אבו אל הווא, בן 41, הורשע על-פי הודאתו, במסגרת העסקה, בעבירה של סיוע לפריצה. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין, שגזר את העונש, ציין כי העונש המרבי על סיוע לפריצה הוא שלוש וחצי שנות מאסר.

על-פי כתב האישום שהוגש נגדו, קשרו בדצמבר 2007 כמה אנשים אחרים קשר לפרוץ לדירתם של בני הזוג ג'מילה, בת 85, ועלי, בן 83, סולימאן, בשכונת בית חנינה החדשה, על-סמך מידע שלפיו יש בדירה רכוש שערכו כ-200,000 דינר וכן זהב. אבו אל הווא הוא שתיווך ביניהם.

בפועל ביצעו השלושה שוד מזוין. הם נכנסו לדירה, איימו על עלי סולימאן באקדח וכפתו אותו, ולאחר שהחל לצעוק סתמו את פיו ואפו בחתיכת בד וקשרו את ידיו. הם גנבו מדירת בני הזוג כסף, תכשיטים ורכוש רב. סולימאן מת מדום לב, בשל התנהגות השודדים והעובדה שלא קיבל טיפול רפואי בעוד מועד.

אבו אל הווא הועמד לדין על סיוע לשוד. תחילה כפר במיוחס לו. אך לפני שלב הראיות, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון, שלפיו יודה הנאשם בסיוע לפריצה, ויאשר שבוצע שוד אך יטען כי לא ידע ולא צפה שיבוצע שוד שבמהלכו ימות אדם, והתביעה לא תבקש להוכיח עובדות אלו.

"לא צפה את מותו של הקורבן"

בטיעונים לעונש ביקשה התובעת, עו"ד עדי דמתי, להטיל על הנאשם מאסר משמעותי, וציינה כי הוא זה שקישר בין העבריינים שחברו לביצוע השוד. היא הוסיפה כי אף אם אבו אל הווא לא ידע ולא צפה שביצוע העבירה יסתיים במותו של אדם, יש להטיל עליו עונש מרתיע נוכח התוצאה הקטלנית, כדי להעביר מסר לרבים שלפיו גם עבירות רכוש עלולות להסתיים באלימות ואף במוות.

הסניגור, עו"ד יחיא מוסטפא, ציין לעומתה כי אין להעניש אדם על מעשה שלא הורשע בו. לדבריו, כשלונו של הנאשם התבטא רק בכך ששיתף פעולה עם מתכנני פריצה, ולא סילק אותם מעל פניו כשפנו אליו. הוא טען כי רמת הענישה המקובלת על עבירות פריצה כאלה, נעה בין חודשיים עבודות שירות לארבעה עשר חודשי מאסר בפועל.

השופט חשין כתב בגזר הדין כי משעה שלא נטען, וממילא גם לא הוכח, כי הנאשם היה מודע לאפשרות ביצועו של שוד ושבמהלכו ימות אדם, לא ניתן להחמיר בעונשו בשל כך.

עם זאת, התייחס השופט בחומרה לכך שהאירוע הסתיים במותו של אדם ושהקורבנות היו זוג קשישים. כמו-כן הביא בחשבון שלאבו אל הווא יש עבר פלילי, שעיקרו מעשי אלימות.