"השגיו של התלמיד הישראלי כיום נמצאים במקום ה-39 בקרב 52 מדינות המתועשות בעולם. מדובר בשפל דרמטי של מערכת החינוך הישראלית מבחינה זו לעומת שנות ה-60, בהם היה התלמיד הישראלי במקום הראשון בקרב המדינות המתועשות".
את הדברים אמר ד"ר דן בן-דוד מהמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, לרגל נעילת וועידת ישראל לעסקים בהשתתפות ראש הממשלה ובכירי המשק. לפי סקר שערך, נבחנו תוצאות הישגים בלימודים בקרב תלמידי כיתות ח' במסגרות חינוך שונות בישראל.
ד"ר בן-דוד ציין, כי כל המדידות לאורך העשורים האחרונים בישראל הוכיחו כי ישנו קשר הדוק בין רמת החינוך וההישגים בחינוך של האזרחים בישראל לבין רמת ההכנסה במשק.
לדבריו, כמחצית מהאוכלוסיה הבוגרת כיום בישראל, אינה בעלת השכלה על תיכונית. הוא הוסיף כי השקעות תשתיות בחינוך הם מפתח מרכזי לחזרה לצמיחה במשק וציין כי הדבר נכון גם אם הם יבואו על-חשבון קיצוץ בתשלומי העברה כגון: דמי אבטלה ותשלומי הבטחת הכנסה.
במהלך הסקר ערך ד"ר בן-דוד השוואה בין כלכלת ארה"ב לישראל: לדבריו, שיעור ההשתתפות של האמריקנים בכח העבודה גבוה ב-20% מזה בישראל. 35% מהאוכלוסיה בישראל אינה משתתפת במעגל כח העבודה. בן-דוד ציין כי הבעיה נעוצה באחוז גדול בחברה הישראלית אשר אינו מסוגל או לא רוצה להשתתף במעגל העבודה.
הפתרון לפי ד"ר בן-דוד הוא פתרון מערכתי וצריך לכלול הקטנת פערים והקטנת העוני, ולא רק השקעה בחינוך. פתרון נוסף נעוץ בשיפור תשתיות התחבורה: לפי בן-דוד יש לתחבורה השפעה ישירה על חלוקת ההכנסות במדינה שכן ישנם ישובים בארץ שאין ביכולתם להגיע לעבודה במרכז ולכן יש לשפר את יכולתם של תושבי הפריפריה להגיע לאזורים מרובי תעסוקה, דבר שיביא לעליה משמעותית במחירי הנדל"ן בפריפריה.
ד"ר בן-דוד מסביר כי לו יכלו תושבים של ערים רחוקות ממרכזי העבודה להגיע ברכבות קלות וברכבות מהירות למרכזי התעסוקה לא היו נתפסות אותן פריפריות כנחותות מבחינה סוציו-אקונומית, מה שהיה מאפשר להגדיל משמעותית את מספר המשתכרים במשכורות גבוהות בערים אלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה