''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
29°
ירושלים 25°
חיפה 28°
באר שבע 28°
אילת 36°
מדורים
שימושי PLUS

יום כיף בפארק מיני ישראל הסתיים בתאונה

התובע האשים את הפארק ברשלנות לאחר שלדבריו, החליק בשירותים ונחבל * הנתבעת השיבה שהתובע החליק על שביל כשרדף אחרי נערים * התביעה נדחתה

איריס פרחי
י"ד אייר התשס"ח
מיני ישראל [צילום: יח"צ]
מיני ישראל [צילום: יח"צ] צילום: יח"צ

אלי אביב תבע את פארק מיני ישראל וחברת הביטוח איילון לאחר שהחליק לדבריו, על רצפת השירותים שהייתה רטובה וחלקה. מכתב התביעה עלה שהאירוע התרחש בחודש דצמבר 2005, כשהתובע בילה בפארק במסגרת "יום כיף" מטעם מקום עבודתו. לדבריו, פנה באופן עצמאי לקבלת טיפול רפואי ואובחן שהוא סובל משבר בכתף ימין וחבלות נוספות. "ידי קובעה ונזקקתי לטיפולי פיזיותרפיה. נעדרתי מעבודתי למשך 53 יום ולא נקבעה לי נכות צמיתה". התובע האשים את הנתבעת ברשלנות כשלא מנעה מפגע בטיחותי בשירותים שהיו מסוכנים לשימוש.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת שהשירותים היו רטובים ו/או חלקים ואת כל טענות התובע בדבר אופן ומקום התאונה. לטענתה, התאונה אירעה מחוץ לשירותים, ובשביל סמוך לקיוסק, לאחר שהתובע רדף אחרי קבוצת נערים שהציקה לו בעודו בשירותים. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה והגישה הודעת צד ג' לחברת הניקיון רויאל קליין בע"מ וחברת הביטוח מנורה. "אם תוטל עלינו חבות, על צד ג' לשפות אותנו בהיותו אחראי על ניקיון ותחזוקת השירותים. אם היה בשירותים מפגע בטיחותי של רצפה רטובה ו/או חלקה הדבר באחריות צד ג'". הנתבעת הסתמכה בהודעתה על עילה נזיקית וחוזית ובהתאם לחוזה לפיו התחייב צד ג' לשפותה בנושאים שבאחריותו". צד ג' ביקש לדחות את ההודעה בטענה שלא התרשל ואין ליחס לפתחו אחריות. מנהל הניקיון העיד במשפט שלאחר המקרה בדק את השירותים והם היו יבשים.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט יהושע רטנר את התביעה וחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 1,500 שקל. ההודעה לצדדים שלישיים נדחתה והנתבעים חויבו לשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך 750 שקל ושכר טירחת עו"ד בסך 2,500 שקל. התשלום ייעשה בתוך 30 יום אחרת ישא הפרשי הצמה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

לדברי השופט, התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח את התביעה. "הגם שאני מקבל את טענת התובע כי היה אירוע של התנהגות לא ראויה מצד קבוצת נערים שביקרו בפארק באותה עת, ואף הציקו לתובע בזמן שביקר בשירותים, איני מקבל את גרסתו ביחס למקום התאונה ואופן הנפילה".

השופט הצביע על שינוי גרסה מהותי בתיאור זירת הנפילה. בכתב התביעה טען התובע שרק לאחר שפל הבין שהכניסה לשירותים הייתה רטובה וחלקה בעוד שבעדותו בבית המשפט אמר שכבר כשנכנס לשירותים הרצפה הייתה רטובה ומוצפת והמים הגיעו עד לסוליות הנעליים. "יש בשינוי גרסה זו כדי לפגוע באמינות התובע". בהמשך טען התובע שנפל מחוץ לשירותים, בכתב התביעה התעקש שנפל על רצפת השירותים ובתצהירו קבע שנפל על רצפת הכניסה לשירותים - "יש בכך כדי להחליש את גרסתו" קבע השופט. בנוסף התובע ועד מטעמו, התקשו להצביע, בתמונות, על מקום התאונה.

"אם באמת היה מפגע מים בשירותים, עד כדי הצפה של ממש כפי שתיאר התובע, הדעת נותנת שניתן היה להביא על כך ראיה כלשהי, בנוסף לעדות התובע. במיוחד הדבר נכון ביחס לתובע, שביקר באותו יום בפארק עם קבוצה גדולה של חבריו לעבודה, שיש להניח שחלקם הבחינו במפגע. בעצם זה שלא היתה כל ראיה או עדות נוספת ביחס למפגע הנטען, יש להחליש את גרסת התובע". השופט קבע שמהראיות עולה שהתובע נפל בשביל המרוחק מהשירותים לאחר שרדף אחרי שני נערים.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה