נשיא הרפובליקה הדומיניקאנית, ליאונל פרננדס, ניצח ככל הנראה (יום ו', 16.5.08) בבחירות לנשיאות. מתוצאות חלקיות עולה כי פרננדס גרף 53% מהקולות והבטיח את בחירתו לכהונה שלישית. תומכיו כבר יצאו לרחובות לחגוג את הניצחון. במקום השני זכה מנהיג "המפלגה המהפכנית הדומיניקנית" מיגל ורגס מלדונדו, עם 41.2%. פרננדס זקוק לרוב של יותר מ-50% כדי למנוע סיבוב שני. משקיפים מטעם ארגון מדינות אמריקה מסרו כי הבחירות היו הוגנות.
הנושא המרכזי במערכת הבחירות היה: הכלכלה. סקרי דעת הקהל העלו כי הציבור סבור שפרננדס, בן 54, חילץ בארבע שנות כהונתו האחרונות את כלכלת המדינה מן המשבר. שיעור הצמיחה של המשק הדומיניקני הוא המהיר ביותר במרכז אמריקה. מומחים אמריקנים לענייני אמריקה הלטינית אומרים כי צוותו של פרננדס המנהל את ענייני הכלכלה הוא צוות מיומן והגון, וכי זה סוד הצלחתו.
פרננדס, יליד הרפובליקה הדומיניקאנית, גדל בניו-יורק. הוא ניצח בראשונה בבחירות לנשיאות ב-1996 כנציג הליברלים, בתום כ-30 שנות נשיאות של השמרן חואקין בלגואר. בתקופת כהונתו הראשונה זכה פרננדס לפופולריות לאחר שקידם במידה רבה את משקה הדל של המדינה שוכנת על אי בים הקריבי. אבל החוקה דאז אסרה בחירת נשיא לכהונה שנייה, והוא פינה בשנת 2000 את מקומו להיפוליטו מחיה, אגרונום שתקופת שלטונו הצטיינה בשחיתות רבה שפגעה במערכת הבנקאות. בשנים 2004-2000 הידרדר מאזן הסחר של המדינה והיו כמה פשיטות רגל של בנקים.
42% מהתושבים - עניים
זמן קצר לאחר שובו של פרננדס לשלטון, הציע הנשיא לבנות בעיר הבירה סנטו דומינגו את הרכבת התחתית הראשונה באזור הקריבי, ואפילו מינה בממשלתו שר לענייני המטרו. אף שהמיזם לא הושלם, נחנך הקו הראשון, לאורך 14 קילומטר, מצפון לדרום, בפברואר 2008, ועורר ביקורת רבה על הסכום שהושקע בו, כ-700 מיליון דולר, אך גם שבחים רבים על השאפתנות. מומחים אמריקנים סבורים כי המיזם נתפס בעיני רבים ברפובליקה הדומיניקאנית כדוגמה לקדמה וכסימן שהמדינה נכנסת לעידן המודרני.
עם זאת, שינה גם פרננדס את סגנונו. באחרונה טען כי הוא יורשו של הנשיא בלגואר, ובכך אותת על תזוזה של מפלגתו הליברלית ימינה.
בתקופת כהונתו הבאה, צפויים לפרננדס אתגרים כלכליים חדשים, בעיקר עקב האמרת מחירי המזון והאנרגיה, שהרפובליקה הדומיניקנית תלויה ביבוא שלהם. כלכלת המדינה הקריבית גם תלויה במידה רבה בהעברות כספים מארה"ב, בעיקר מצד עובדים ומהגרים דומיניקנים, אך העברות אלה הידלדלו בגלל ירידת הדולר.
כ-42% מ-10 מיליון תושבי המדינה חיים בעוני. שיעור האבטלה עולה על 15%. על אף הצמיחה המהירה של המשק אין צמיחה מקבילה בהשקעות בתשתית. התוצאה היא שהפסקות החשמל שכיחות למדי והשירותים הציבוריים גרועים. בשנה שעברה היה השכר הממוצע 9,200 דולר לשנה.
אף על-פי כן, הרפובליקה הדומיניקאנית מהווה מוקדם משיכה לתושבי שכנתה לאי היספניולה: האיטי. רבים מתושבי האיטי חוצים את הגבול כדי לחפש עבודה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה