בכיר בבנק אוצר החייל שגנב מיליונים - למאסר

ארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי גזר (יום ה', 15.5.08) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יורם צלקובניק, על אברהם מיזלס, סגן מנהל סניף בנק אוצר החייל באשדוד ומנהל היחידה העסקית, שהורשע על-פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון, בגניבת מיליוני שקלים מכספי הלקוחות, וכן בעבירות של זיוף, מרמה ושיבוש מהלכי משפט.

מגזר הדין עולה כי בשנים 2004-1998 פתח מיזלס 16 חשבונות בנק פיקטיוויים, על שמם של לקוחות לשעבר שחשבונותיהם נסגרו, או באמצעות פתיחת חשבונות חדשים על שם אנשים שהנאשם הכירם באופן אישי, בעיקר קרובי משפחה.

פתיחת החשבונות נעשתה בלא ידיעת בעלי החשבונות הרשומים, ובלא שניתן למיזלס יפוי כוח לפתיחתם. כדי למנוע את גילוי החשבונות והפעילות הכספית שהתנהלה בהם, שינה מיזלס פרטים של בעלי החשבונות הרשומים, ובכללם, פרטי הכתובת למשלוח דואר. הוא הזרים כספים לחשבונות הפיקטיוויים באמצעות אישור הלוואות, הנפקת והפקדת שיקים, והעברת כספים בין החשבונות, תוך יצירת מצג שווא שלפיו מדובר בפעולות ש"בעלי" החשבונות ביקשו אותן. הוא גם דאג להעלים את המסמכים הקשורים לפתיחת החשבונות הפיקטיוויים, ולפעולות שנעשו בהם, מתוך כוונה למנוע פתיחת חקירה אפשרית נגדו.

במהלך התקופה העביר מיזלס - ב-28 פעולות העברה נפרדות - 2,621,282 שקל מ-14 מחשבונות אלה לשני חשבונות אישיים שלו בבנקים אחרים, הבינלאומי הראשון ומרכנתיל דיסקונט. לצורך העברת הכספים זייף את חתימות בעלי החשבונות על שיקים ואסמכתאות להעברת הכספים, תוך יצירת מצג כוזב שלפיו הורו כביכול בעלי החשבונות על ביצוע הפעולות.

סניגורו של מיזלס, עו"ד ששי גז, הבהיר כי לקוחו נגרר לפעילות זו, לאחר שהחל להשתמש בכספי הלקוחות לצורך השקעה במניות, אך גרם להפסדים.

הלקוחות פוצו

התובע, עו"ד גיורא חזן, ציין כי המעשים הופסקו רק ב-2004, לאחר שאחד מבעלי החשבונות גילה באקראי כי נעשה שימוש בשמו, לצורך "גלגול הכספים". עם פתיחת החקירה פוצו בעלי החשבונות על אובדן הכספים שגנב מיזלס, והבנק נושא לפי שעה בנזק שנגרם.

התובע הציג בעניין זה, את פנייתו של בנק אוצר החייל, המפרטת חלק מ"הנזקים הרגשיים והכלכליים שנגרמו לבנק ולעובדיו", עקב פעולותיו של מיזלס. נטען, כי מיזלס לא שיתף פעולה עם הבנק לצורך איתור המסמכים הקשורים במעשי המעילה, הבנק נאלץ להתגונן בפני טענות, חלקן מוצדקות וחלקן בלתי מוצדקות, מצד לקוחות, כי נעשה שימוש לרעה בחשבונותיהם, ואף הוגשו תביעות בעניין. בנוסף על כך, גרמו פרסומים שליליים על אודות המעילה פגיעה קשה בתדמית הבנק.

בגזר הדין כתב השופט צלקובניק כי "אין ספק כי שיטתיות מעשיו של הנאשם, משך התקופה שבה בוצעו המעשים, היקפם, וסכומי העתק שנגנבו, מצדיקים הטלת ענישה חמורה ומרתיעה. הנאשם דבק במעשי ההונאה לאורך זמן והשקיע מאמצים רבים להסוואת המעשים, תוך ניצול מעמדו הבכיר בבנק. לקוחות הבנק לא נפגעו בסופו של דבר, והבנק הוא שנושא ככל הנראה, הן בנטל הכלכלי והן בנזק התדמיתי שנגרם לו. בנסיבות אלה מתחייבת ענישה מרתיעה המיועדת בראש ובראשונה לחזק את האמון במערכת הבנקאית שהינה מן המערכות הכלכליות הרגישות, ובד-בבד להרתיע בעלי תפקיד מניצול סמכויותיהם להשתלח בכספי הציבור כראות עיניהם".

עם זאת, התחשב השופט בהודאתו של מיזלס, בהכאתו על חטא ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ובכלל זה נפילת אחיו, דני מייזלס, במבצע "חומת מגן".