אולמרט עותר: היחס אלי כאל נאשם

ראש הממשלה אהוד אולמרט הגיש (יום ה', 15.5.08) לבית המשפט העליון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שהתיר בקשת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לשמיעת עדות מוקדמת של "עד חשוד", היהודי האמריקני משה (מוריס) טלנסקי. מדובר בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה לבקשת הפרקליטות, על-רקע היות טלנסקי תושב חוץ.

באי-כוחו של ראש הממשלה, עוה"ד אלי זהר, רועי בלכר, הדס ברקוביץ' ונבות תל-צור, טוענים כי מדובר במהלך חסר תקדים של גביית עדות מוקדמת בחקירה המתנהלת נגד ראש ממשלה מכהן, החלטה ההופכת את ראש הממשלה ל"מעין נאשם" כבר בשלב מוקדם זה של ההליכים, כאשר גם לפי הודעת היועמ"ש אין וודאות שהחקירה תניב כתב אישום כלשהו. ככזו, לטענת עורכי הדין, יש להחלטה השלכות רחבות היקף המשפיעות על כלל הציבור בישראל.

העליון: דיון בערעור - ביום שני

שעות ספורות לאחר הגשת הערעור, ניתנה החלטה על-ידי השופט סלים ג'ובראן לפיה התיק יובא לדיון (יום ב', 19.5.08) בפני הרכב שלושה שופטים. ג'ובראן הורה לפרקליטות ולעד, משה (מוריס) טלנסקי, להגיש יום לפני מועד הדיון את תגובתם. השופט דחה את בקשת אולמרט לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, "לא מצאתי הצדקה בשלב זה לעכב את ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי, כפי שנתבקשתי על-ידי המערער", כתב בהחלטה.

הליך דרקוני ללא הצדקה

ההליך "הדרקוני", טענו סניגוריו של אולמרט, הופעל למרות שמדובר למעשה ב"חשוד" [טלנסקי, ר.א.] שנחקר באזהרה "אשר אמצעי הציות והכפיה שניתן להפעיל להבטחת שובו לישראל הם משמעותיים ואפקטיביים ביותר". זאת ללא התייחסות להצהרותיו של טלנסקי כי יש בכוונתו לחזור לישראל כדי למסור את עדותו "אם יוחלט על הגשת כתב אישום". זאת גם מבלי להתייחס לנסיבותיו של העד, "אשר מחזיק דירה בישראל, אשר מרבית משפחתו מתגוררת בארץ ואשר נוהג להגיע לארץ פעמיים בשנה לפחות מזה שנים".

כמו-כן כן נטען, כי הצעד הקיצוני של שמיעה מוקדמת ננקט "מבלי לשקול באופן מעשי את האפשרות להבטיח את עדותו של העד במהלך המשפט באמצעים מידתיים יותר, שאינם פוגעים כה קשה בזכויותיו של המערער, דוגמת הבטחת הגעתו של העד לישראל במהלך המשפט באמצעות הטלת ערובה או גביית עדותו של העד בארה"ב בהליך של חיקור דין".

יתרה מכך, "שומה היה על הפרקליטות להוכיח את קיומו של יסוד סביר להניח, כי אי אפשר יהיה לגבות במהלך המשפט את עדותו של טלנסקי בתשתית ראייתית נאותה, עליה ניתן ללמוד, בראש ובראשונה מתוך חומר החקירה שנאסף על-ידי המשטרה. כזאת לא נעשה".

חקירה כ"סומא בארובה"

בערעור טענו באי-כוחו של אולמרט כי מצב זה, שבו חקירת המשטרה בראשיתה ואיש אינו יודע באלו עבירות, "אם בכלל", יואשם אולמרט, ואילו ראיות יצטברו בתיק, "בנסיבות אלה, הם ייאלצו לחקור את מר טלנסקי כסומא בארובה, בלא שהתשתית העובדתית והמשפטית הדרושה לחקירה נגדית אפקטיבית של העד תהא בפניהם, ותוך פגיעה מהותית ובלתי נחוצה בזכויותיו של המערער".

"יגענו ולא מצאנו", טוענים סניגוריו של אומרט, "מקרה אחד בו התבקשה העדתו המוקדמת של אדם, המתגורר באופן קבוע מחוץ לישראל, בהיותו הוא עצמו חשוד בביצוע עבירה". הליך שימור ראיות נועד לטענתם למצבים בהם קיים חשש שלא ניתן יהיה לגבות במהלך המשפט את עדות עד חיוני המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות הארץ. אולם, "אם אותו עד נחשד בעצמו בביצוע עבירה, ואם ניתן ממילא להפעיל נגד חשוד זה את האמצעים הנחוצים להבטחת שובו להמשך חקירה ואף להעמדתו שלו לדין בישראל, אין כל תכלית לבקשה לגביית עדותו המוקדמת נגד חשוד אחר, אשר מטבעה מהווה פגיעה רעה ובלתי נחוצה בזכויותיו של אותו חשוד".

הדרך "המשפטית-טבעית" להבטיח את הגעתו של טלנסקי לישראל אינה באמצעות הליך של "שימור ראיות", הם טוענים, אלא באמצעות "הטלת ערבויות נאותות וקביעת תנאים מגבילים כאלה, אשר יבטיחו את התייצבותו של מר טלנסקי להמשך חקירה או להעמדה לדין בישראל (אם וככל שיוגש נגדו כתב אישום)".

טלנסקי סולד מתקשורת?

באי-כוחו של אולמרט תוהים על הטענות בדבר סלידתו וחששו של טלנסקי מהכיסוי התקשורתי שצפוי להיות אם יוגש נגד ראש הממשלה כתב אישום. "עד היום התראיין טלנסקי מרצונו לחדשות הערוץ השני, לחדשות ערוץ 10, לעיתון ידיעות אחרונות, ולכלי תקשורת נוספים. כל הצופה בראיונות הנערכים עימו מתרשם כי טלנסקי אינו נרתע ממגע עם כלי תקשורת. על מה מבוססת איפוא המסקנה כי רצונו של טלנסקי להמנע מלהגיע לישראל עקב כך שמשפט נגד אולמרט יהא משפט מתוקשר 'הוא כמעט בלתי נמנע'"?

לטענתם, יש לשאול מהי משקלה של עדות טלנסקי אשר ניתנה "בהיותו נתון לחסדיה של הפרקליטות, הן בהיותו חשוד בביצוע העבירה והן בהיותו מעוכב יציאה מהארץ". הוא הרי "שואף לרצות את הפרקליטות עד כמה שניתן לבל יוגש נגדו כתב אישום והוא יוכל לחזור לביתו בארה"ב". יחד עם זאת הם מצביעים על כך שטלנסקי אמר ולא רק במהלך חקירתו בהיותו תחת לחצי חקירה "כי הוא נכון למסור את עדותו במהלך המשפט. הוא אמר זאת לכל כלי התקשורת להם התראיין בשופי ובנחת, בביתו בירושלים".

העדות המוקדמת בגלל "המעמד"

באי-כוחו של אולמרט מאשימים את הפרקליטות כי בחרה לפסוע "בסמטה צדדית וחבויה ביותר של ההליך הפלילי, תוך פגיעה קיצונית בזכויותיו של אולמרט, וכל זאת, ללא שום יסוד עובדתי או תשתית משפטית הולמת לבקשתה זו".

בסיכום הערעור טוענים באי-כוחו של אולמרט כי "המערער הוא ראש ממשלת ישראל. מעמדו אינו מזכה אותו בזכויות יתר עקב כך. אולם, אין זה מתקבל על הדעת שמעמדו יגרע מזכויותיו כחשוד. קשה עד מאד התחושה כי אלמלא דובר במי שהוא ראש ממשלת ישראל, לא היתה הפרקליטות מעלה על דעתה לבקש את גביית עדותו המוקדמת של טלנסקי...נכנה את הילד בשמו - הסיבה להגשת בקשה לגביית עדותו המוקדמת של טלנסקי, היא שמדובר בעדות נגד ראש ממשלה מכהן. זו הסיבה ואין בלתה. במצב דברים זה מוכנה הפרקליטות להגיש בקשה חסרת כל יסוד, נטולת כל תשתית ראייתית תוך פגיעה חמורה בזכויותיו של אולמרט ובלבד שתובטח העדות".