קורבנות מרתף האימה פונים לעולם

בכתב יד בצבעים אדום וכחול, על נייר מקושט בלבבות ומילים של תקווה, משפחת פריצל פונה לציבור כדי לגעת שוב בעולם.

לאחר כמעט 25 שנה במרתף, אליזבת פריצל והילדים שילדה לאביה, ג'וזף, צבעו וקישטו כרזות דרכן הם מנסים להודות לאנשים על תמיכתם.

במרפאת 'אמסטטם-מאואר' שבאוסטריה, היכן שאליזבת, בת 42, וחמישה מבין ששת ילדיה מקבלים טיפול, המטפלים עודדו את המשפחה להעביר את המסר בעזרת כרזה, שהוצגה בככר העיר.

סטפן פריצל, בן 18, שעד שחרורו לפני שבועיים מעולם לא ראה אור שמש, או עמד לגמרי זקוף, כתב: "אני אוהב את השמש, את האוויר הצח ואת הטבע".

במסר מהמשפחה נכתב: "אנחנו, המשפחה כולה, רוצים לנצל את ההזדמנות להודות לכולכם על האהדה לגורלינו. החמלה שאתם מפגינים עוזרת לנו מאד להתגבר על זמנים קשים אלו, והיא מראה לנו שישנם גם אנשים טובים וישרים שבאמת דואגים לנו".

אליזבת כתבה כי היא מקווה ומייחלת ל"התאוששות מהירה של בתה קרסטין, אהבת הילדים, הגנה על המשפחה ואנשים עם לב רחב והרבה הבנה".

קרסטין, חולה אנושות, נלקחה לבית החולים בשבוע האחרון של חודש אפריל, צעד של חמלה שהוביל את המשטרה למרתף הסודי ושם סוף למשטר הטרור המפלצתי של ג'וזף פריצל.

ליסה, בת 16, שלא היתה נעולה במרתף אך התגוררה עם פריצל ואשתו בדירה שמעל, מייחלת ל"אהבה, שמחה, בריאות" וש"הכל יחזור ויהיה שוב בסדר".

לא ראה מכונית מעולם

צילום: ["ביתם" של אליזבת וילדיה]

פליקס, בן שש, אמר כי הוא חולם לנסוע שוב במכונית והוא רוצה לשחק עם ילדים אחרים "ולרוץ באחו". הוא נסע במכונית בפעם הראשונה כשנאסף על-ידי המשטרה והשוטרים סיפרו על התלהבותו מהנסיעה.

הרופאים המטפלים בקרסטין אמרו כי מצבה הפיסי יציב אך היא עדיין בקומה.

האישה שבילתה 19 שנה מחייה כשהיא נעולה זכתה לקבל טיפול רק כשפריצל הבין כי היא כפי הנראה תמות אם לא תקבל אותו.

מאז שחרורה, אליזבת ואשתו של פריצל, רוזמרי, בילו שבועיים במרפאה כשהן מנסות להכיר אחת את השניה מחדש. ברטולד קפלינגר, המנהל את המרפאה, אמר כי המשפחה תאלץ להשאר במרפאה עוד מספר חודשים.

לדבריו כל בני המשפחה זקוקים להגנה ולהכרה מחדש של העולם שתעשה לאט ובזהירות. במיוחד אליזבת ושני ילדיה שהתגוררו במרתף, הזקוקים לטיפול שיעזור להם להתרגל לאור לאחר שנים של חיים באור מנורה בלבד.

עוד הוסיף ואמר כי צריך לעזור להם להתמודד עם כל החלל המרווח שהם לומדים לנוע בו.

במידה והטיפול יצליח, חשוב במיוחד לכבד את פרטיותם, שהצורך לכך לא מוערך כראוי. איחוד המשפחה מחדש נעשה בצורה טובה ביותר והילדים נהנים כעת ממשחקים ופעילויות כמו ציור. הם קיבלו גם מחשב, סיפרו במרפאה.

יחד עם זאת, הבנת הצרכים של כל אחד מבני המשפחה היא מורכבת. לדוגמא, שני הילדים שחיו במרתף ואמם צריכים שקט ושלווה ולכן נשארים בתוך המרפאה, בעוד ששלושת הילדים שחיו חיים רגילים עד כה סובלים מאד מהבידוד שנאכף עליהם.

צילום: [בככר העיר]