שמלת הכלולות לא התאימה לכלה

ליטל מגיד תבעה את אודליה מזרחי בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 15,000 שקל לאחר שלא היתה מרוצה משמלת הכלולות. מכתב התביעה עלה שמגיד הזמינה בחודש דצמבר 2006, ממזרחי שמלת כלולות במחיר של 5,500 שקל וחבילת איפור ותסרוקת בסך של 1,000 שקל. לדבריה, השמלה לא תאמה לדגם שהוזמן, התפירה לא הסתיימה במועד שנקבע, ובנוסף הנתבעת ביקשה תשלום נוסף, מעבר לסך של 6,500 שקל ששולם, לצורך השלמת השמלה. לאחר שבין השתיים עבר חתול שחור, מצאה מגיד שמלה אחרת, ברגע האחרון, ושילמה תמורתה 7,000 שקל כשהיא מושפלת ופגועה נפשית.

בכתב ההגנה השיבה מזרחי שמגיד ביקשה, חדשות לבקרים, לשנות את עיצוב השמלה והגיעה ל-7 מדידות במקום ל-3 מדידות כמקובל. "בכל פעם התובעת ביקשה לשנות את התחרה ולהוסיף שכבות שיפון עליהן לא סוכם בהזמנה". לדבריה, שמלת הכלולות היתה מוכנה חודש לפני מועד החתונה והתובעת סירבה לקחתה בטענה שאינה גמורה והיא אינה מרוצה. כמו כן שבהזמנה נכתב מפורשות שהשמלה תהיה דומה לתמונה ובמקרה של ביטול ישולם לנתבעת 70% מערך העסקה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן בתחילת החודש חייבה השופטת אנה שניידר, את הנתבעת להחזיר לתובעת 30% מעלות השמלה המסתכמים בסך של 1,650 שקל בתוספת 1,000 שקל ששולמו עבור איפור ותסרוקת. לאור הקביעה של אשם תורם של התובעת לא הוטל צו להוצאות. לדברי השופטת שניידר, חלק מהדרישות של התובעת היו לגיטימיות שכן היה צורך להתאים את השמלה לנתוני גופה.

"יש לזכור שהתובעת ראתה תמונה של השמלה בקטלוג, שבו מופיעה דוגמנית, וכשהחלה למדוד את השמלה במהלך התפירה, סביר להניח שנדרשו שינויים. הרי לשם כך קיימות המדידות, והנתבעת אמורה להיות ערוכה ל'שגעונות' של הלקוחות לקראת היום החשוב בחייהן ולתמחר זאת בהתאם". יחד עם זאת הוסיפה השופטת שניידר, שלתובעת היו דרישות בלתי סבירות וסותרות שהאריכו את משך תפירת השמלה והתייחסו לחגורה, למכפלת ולביטול כיווצי הבד לאחר שנתפרו והיה צורך לתפור הכול מחדש.

"ניתן להבין את אכזבת התובעת מכך שבמציאות השמלה לא נראתה בדיוק כמו בתמונה, אך קשה לתלות זאת אך ורק בנתבעת". לאור מדיניות ביטול העסקה, "מכל סיבה שהיא", הודגש בפסק הדין שהתובעת היתה זכאית לבטל את העסקה ולקבל את כספה בניכוי 70%. "גם לתובעת אשם תורם לאי הצלחת העסקה כולה מבחינתה, ולכן אין לקבל את מלוא הסכום שנתבע על ידה".