חוזה בוטל לאחר שלא הוסבר ללקוחה

חנה בן שלום, קשישה בגיל מופלג, תבעה את עופר אלון - מדיקל מוקד רפואי לאחר שחתמה על הסכם למתן שירותי בריאות ולחצן מצוקה וגילתה שהיא משלמת יותר ממה שחשבה. בכתב התביעה טענה שבמעמד החתימה התחייבה ל-36 תשלומים של 355 שקל כל אחד ובפועל החיוב החודשי עמד על סך של 423 שקל. לדבריה, החברה רימתה אותה ולפיכך על בית המשפט לבטל את ההסכם ולהשיב את כספה.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את טענות הקשישה וטענה שהעניקה לה מכשיר קרדיופון. "המכשיר הוא שלה ומעולם לא אמרנו שניתן בהשאלה". כמו כן שהשירות הרפואי ניתן לקשישה לאחר שחתמה על הסכם ואישרה אותו. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה.

בדיון בפני השופט גד אנגל, אמרה הקשישה: "אני חתמתי... זו היתה שגיאה באמת נכנעתי... הייתי אולי נאיבית וקצת טיפשה". בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, ביטל השופט גד אנגל, את ההסכם בין הצדדים וחייב את הנתבעת להחזיר לקשישה 6,390 שקל בתוספת 300 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום. הקשישה חויבה להחזיר את מכשיר הקרדיופון.

השופט ציין שהחזקה היא שאדם חתם על הסכם לאחר שעיין, קרא והבין את האמור בו וגמר בדעתו. לדבריו, התובעת לא טענה לפגמים בכריתת החוזה כגון: אילוץ ועושק. "חרף האמור לעיל, הריני סבור כי בנסיבות המיוחדות של התובעת במקרה דנן, לרבות גילה המופלג, היה על נציג הנתבעת להסביר ולהקריא לתובעת את כל סעיפי החוזה ואף לפרשם לתובעת, לרבות חיוב בקרדיט והריבית בגינו. משלא עשה כן ובנסיבות, הטעה את התובעת ולפיכך דין ההסכם להתבטל".