בית המשפט ביטל צוואה שנפל בה פגם צורני

במקרה שהובא בפני בית המשפט, המנוח השאיר אחריו שתי צוואות. לגבי הצוואה הראשונה, אין חולק כי נחתמה בחודש יוני 1995 והינה לטובת התובע, האחיין של המנוח. לגבי הצוואה השנייה, זו נחתמה לכאורה בחודש אוקטובר 1995, והיא לטובת הנתבעת, גרושתו של המנוח. שאלת מועד החתימה על צוואה זו שנויה במחלוקת. לטענת התובע, בעת פטירתו היה המנוח גרוש מהנתבעת שהייתה אשתו השנייה, ללא ילדים. התובע הינו אחיינו של המנוח, אך המנוח ראה אותו מאז ומתמיד כבנו. התובע טען כי הצוואה שלטובתו היא הצוואה האמיתית, וכנראה גם האחרונה של המנוח. לטענת התובע, לא יתכן כי הצוואה שבידי הנתבעת נחתמה ע"י המנוח בכלל, ובתאריך הנקוב בה בפרט. לטענת הנתבעת, הצוואה שבידיה היא הצוואה האחרונה והתקפה של המנוח. תיקון התאריך בצוואה, לטענתה, נעשה ע"י בא-כוחה הקודם, עו"ד ארביב, אשר מצא לנכון לעשות כן על דעת עצמו.

בית המשפט בהחלטתו ציין, כי במקרה זה נפל בצוואה השנייה פגם - שהרי שינוי תאריך עריכת הצוואה מעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת. הצוואה, כולה, הודפסה במכונת כתיבה, לרבות התאריך, שהודפס במקור בשני מקומות. התאריך המודפס תוקן בשני המקומות בו הוא מופיע ע"ג המסמך, והוסף בכתב יד פעם נוספת בתחתית העמוד. התיקון נעשה בספרה המציינת את החודש. ספרת החודש המקורי, כפי שהודפסה (ואח"כ נמחקה בטיפקס ותוקנה בכתב יד) איננה ניתנת לזיהוי. התאריך המתוקן הקיים היום הינו 24.10.95, כאשר הספרות "24" ו-"95" מודפסות ואילו הספרה "10" כתובה בכתב יד מעל הספרה שהודפסה במקור, ונמחקה בטיפקס.

כאמור, התיקון מופיע פעמיים: בגוף הצוואה ובפסקה "חתימות העדים". בנוסף, מופיע התאריך כולו "24.10.95" בכתב יד בתחתית העמוד. חתימת המצווה איננה מופיעה לצד התיקונים. למעשה, אין חולק כי מדובר בתיקון שנעשה בדיעבד. מועד התיקון מאוחר למועד פטירת המנוח וסמוך למועד פתיחת ההליכים המשפטיים. מכאן, כי על הנתבעת להוכיח את תקפות הצוואה ואמיתותה, ובכלל זה את מועד עריכת הצוואה בכלל, וכי נעשתה לאחר מועד עריכת הצוואה האחרת, בפרט.

בית המשפט קבע, כי בהתאם לאמור, נטל הראיה לשכנע באמיתות הצוואה מוטל על כתפי הנתבעת, המבקשת לקיים את הצוואה שלטובתה, ואשר לטענתה הינה הצוואה האחרונה של המנוח. אלא שהנתבעת לא הוכיחה דבר. למעשה, מעבר לטענתה הסתמית כי המדובר ב"טעות קטנה" אין בידיה כל הוכחה שהיא באשר לנסיבות עריכת הצוואה, מועד עריכתה ומה היה רצונו האחרון של המנוח. מצופה היה, כי הנתבעת תתמוך טענותיה בעדות העדים לצוואה ועורך הדין שערך אותה, אך התובעת לא העידה עדים אלה. לא זו אף זאת, הנתבעת לא נתנה כל הסבר שהוא לשאלה מדוע היה צורך בתיקון תאריך הצוואה לאחר מועד פטירת המנוח.