אב בי"ד מונע הסגרת זייפן צ'קים

בית משפט השלום בתל אביב הודיע (יום ג', 6.5.08) כי אם לא יימסר לידיו שמו של אדם החשוד בזיוף צ'קים ישקול להעמיד לדין בגין שיבוש הליכים את אב בי"ד צדק באשדוד הרב שמואל דוד הכהן גרוס. זאת בשל פסק הלכה של הרב גרוס לפיו אין למסור את השם לבית דין שאינו על-פי חוקי התורה.

שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין הורה לשני נתבעים, משה וידיסלבסקי ושמעון גרינבויים, למסור שמו של אדם שעל-פי החשד זייף את חתימותיהם על צ'קים. הצ'קים המזוייפים כטענתם הגיעו לידיה של חברת אסקימו סחר וזו הגישה נגדם תביעה. השניים טענו כאמור, כי הם לא חתמו אך ידוע להם מי זייף את חתימתם. עם זאת סירבו לדרישה למסור את שם החשוד וזאת מטעמי "חסיון מטעמים דתיים".

נער הייתי גם זקנתי

לטענתם הם מנועים ממסירת המידע וזאת בעקבות פסק הלכה שניתן על-ידי אב בית דין צדק באשדוד הרב שמואל גרוס. בתצהיר שנמסר על-ידי גרינבויים, פסק הרב גרוס כי "על-פי ההלכה אסור למסור את השם וכי ההתדיינות שלא על-פי חוקי התורה היא 'איסור גדול'".

"נער הייתי גם זקנתי ולא מצאתי בתקנות או בפקודת הראיות נימוק לחסיון הנ"ל" כתב השופט קליין כשדחה את טענותיהם. "הדלגיטימציה של בתי המשפט בישראל וההתייחסות אליהם כ'ערכאות' ש'איסור גדול' להתדיין בפניהם אינו מקים עילה לחסיון מסמך או ראייה ואינו יכול להוות צידוק להפרת צו שיפוטי".

קליין התייחס גם לכינוי של מערכת המשפט "ערכאות עכו"ם", וכתב כי דברים אלו ממלאים אותו "תחושת עלבון צורב". "העם היהודי איבד", לדבריו, "את עצמאותו המדינית עם חורבן בית שני. מאז הוגלה נרדף עושק נשדד והועלה על המוקד במקומות כה רבים על פני הגלובוס. ליהודי לא היה לאן ולמי לפנות. הערכאות השיפוטיות של העמים מסביב לא הגנו עליהם. כיום במדינת ישראל הריבונית לאחר אלפיים שנות גלות, יש בידינו הכוח והיכולת ליצור מערכת שוויונית ואובייקטיבית תוך הגנה על זכויות מיעוטים. הנני יושב על הדוכן ורואה את דגל ישראל מימיני ואת סמל מנורת המקדש מאחוריי. איני רואה כוכבים ומזלות. איני עובד עבודה זרה".

הזכות להתנער ממערכת המשפט

עם זאת, "על אף תחושת העלבון, על מערכת המשפט לנהוג באיפוק ובריסון. חלק מזכויות האזרח הבסיסיות במדינה דמוקרטית קיימת גם הזכות הזו, הזכות להתנער ממוסדות המדינה כולל מבתי המשפט. הזכות לפנות בהליכי בוררות לערכאות אחרות. הזכות לבחור היכן להגיש תביעה ואף הזכות להביע עמדה נגד בתי המשפט בהפגנות פוליטיות".

הקו האדום עובר לדבריו "ממקום שממנו החל ההליך המשפטי...כל מתן חוות דעת בנושא ספציפי מהווה עצה שלא לשתף פעולה עם החוק וכל התחמקות מקיום ההוראות הדיוניות היא לא יותר מאשר שיבוש הליכי משפט. זהו הקו האדום ממנו אי אפשר להתעלם, וכל התחמקות מקיום ההוראות הדיוניות אינו יותר מאשר שיבוש הליכי משפט".

פער בין הרבנים לרחוב

קליין התייחס גם להתפתחות במעמדו של בית המשפט וכתב כי "בעשורים האחרונים נוצר פער הולך ומתרחב בין פסיקת הרבנים לבין התנהגות הרחוב. נראה היה כי ציבורים הולכים וגדלים של דתיים וחרדים נזקקים לבתי המשפט, נותנים בו אמון כערכאה אובייקטיבית, עם סדרי דין מסודרים, עם יכולת להכריע בסכסוכים ביעילות וללא משוא פנים. סבורני שבכך יש הכרה דה פקטו שבתי המשפט במדינה מנסים לפעול כערכאה בלתי תלויה ועצמאית המקפידה לא להפלות בין חלקים שונים של הפסיפס הישראלי".

הפער בין הרבנים לבין הרחוב, מזכיר לדבריו, את שקרה בעניין השימוש בעברית לפני יותר ממאה שנה. "ציבורים דתיים רחבים התנגדו התנגדות נמרצת וחריפה לשימוש בלשון הקודש כשפה יום יומית. כיום גם ציבורים אלו משתמשים בשפה העברית ועיתונים חשוביים ומרכזיים כמו 'יתד נאמן' ו-'המודיע' הם ההוכחה החיה לכך. חרדים מלפני מאה שנה לא היו מאמינים שאלו עיתונים מרכזיים של הציבור החרדי. הפער הנ"ל שנוצר בין הפסיקה הרבנית לבין התנהגות הרחוב בעניין ההזדקקות לערכאות רשמיות של מדינת ישראל הביאה בשנים האחרונות להקצנת ההתבטאות, הטלת חרמות ואיסור בנסיון לסגור פער זה. לדאבון לבנו גם רבים מגדולי הדור והפוסקים של הציבור הדתי לאומי נוקטים בדרך זו".

הציבור הדתי אינו שותף

הוא מתח ביקורת על העדרו של הציבור הדתי משותפות בנושא המשפטי במדינה, "עיקר המאמץ חייב להיות בהחלת נורמות אתיות, ערכים ועקרונות של חירות, צדק, שלום ויושר, של מורשת ישראל במשפט הישראלי מודרני, תוך כיבוד סמל המנורה שבתי המשפט עד לחידוש הדלקתה של המנורה המקורית עליה נסמך סמל זה...חלקים גדולים בציבור הדתי אינו שותף למאמץ זה. על אף שמעולם לא היו בכל שנות ההסטוריה היהודית מספר כה רב של ישיבות וכוללים, אלפי תלמידי חכמים מובהקים הבקיאים בש"ס ובפוסקים, יודעי דת ודין, חריפים בחושן משפט, הם מדירים רגליהם מהעיסוק בשפיטה ומותירים את הנסיון לשלב את המשפט העברי ועקרונותיו במשפט הנהוג במדינת ישראל בידי עמי ארצות (כמו הח"מ). יש להצטער צער רב על כך".

בהחלטה הורה השופט לשני הנתבעים להגיש תצהירי עדות ראשית ולצרף אליהם כל המסמכים שברשותם כולל פרוטוקול דיון בבית דין צדק של הרב לנדאו. הוכחות בתיק יישמעו ב-12.11.08 . השופט הוסיף, כי התלבט האם להעביר לידי משטרת ישראל את הטיפול בסירובו של הרב גרוס למסור את שם החשוד "על-מנת לבדוק האם הרב לא עבר עבירה של שיבוש הליכי משפט", אך בסופו של דבר החליט שלא לעשות זאת וציין כי הוא מצפה "שלא יהיו ניסיונות נוספים לחבל בבירור האמת בתיק".