לראשונה: כל פלשתיני מוגדר 'אויב'

לראשונה מאז פרוץ הסכסוך בין ישראל לפלשתינים מוגדרים הפלשתינים כולם, כקולקטיב - כאויב. הדבר עולה מתוך תגובת המדינה לעתירה שהגישה ח"כ זהבה גלאון נגד חוק האזרחות - הוראת שעה, שהוארכה במרץ 2007.

לפני כשנתיים דחה הרכב מורחב בבית המשפט העליון, על חודו של קול, עתירה קודמת נגד החוק, המונע התאזרחות פלשתינים באמצעות נישואין. בבית המשפט העליון דנים (יום ב', 5.5.08) שבעה שופטים בעתירה נוספת, כאמור, של ח"כ גלאון, נגד חוק האזרחות.

בין היתר טוענת גלאון, באמצעות באת-כוחה עו"ד דפנה הולץ לכנר, כי בחוק ישנה החמרה בסדרי ההתאזרחות. לטענתה המדינה אינה מכירה בבן זוג פלשתיני או ילד של זוג "מעורב" כ"טעם הומניטרי חריג". כמו כן החילה המדינה את חוק האזרחות גם על אזרחי מדינות ערביות ועויינות נוספות כגון אירן.

מדובר לטענתה בענישה קולקטיבית נגד אזרחי מדינות ערביות. "תוצאה החוק הינה ניתוק האזרחים הערבים מבני עמם ומבני האומה הערבית אליהם הם משתייכים כאשר הקשר מושתת על בסיס הומניטרי המתבטא בקיום חיי משפחה. הגבלה קשה זו עומדת גם בניגוד חמור לכללי המשפט הבינלאומי" טוענת גלאון.

המדינה: עם מול עם

המדינה טוענת בתגובתה, כי מדובר בסוגיית התאמת "דיני ההגירה למלחמה הייחודית", עימה מתמודדת ישראל". כשישראל נלחמת עם הפלשתינים "עם מול עם. קולקטיב מול קולקטיב". עוד נטען כי "לצד הפלשתינים קיימות מדינות נוספות, מדינות אויב, שחלקן מבקשות להשמיד את ישראל או מדינות בהן משתולל טרור אסלמי קיצוני. במלחמה בין עמים ובין מדינות קיימת הנחת יסוד ולפיה כל אדם חב נאמנות לקולקטיב אליו הוא משתייך. לפיכך, המתוקנות שבמדינות העולם מנעו את כניסתם של נתיני האויב למדינה בזמן המלחמה, גם אם לא היתה ראיה לכך שנתין האויב התכוון לעסוק בפועל בפעילות עוינת".

המדינה טוענת כי "חסימת ההשתקעות ממדינות אויב אינו מופעל באופן תדיר, שכן ברור כי נתין אויב לא ימהר לבקש להשתקע במדינה הלוחמת במדינתו. אלא שהמצב בישראל שונה. נתיני האויב מבקשים להגר באלפיהם אל המדינה שעמם לוחם בה מלחמת חורמה. מדובר בתופעה ייחודית שלה טעמים כלכליים, חברתיים ואידיאולוגיים. לכאורה, עם פרוץ העימות היה על ישראל לחסום את כניסת נתיני האויב לתחומה. אלא שישראל נהגה בשונה מהמקובל בעולם. בתחילה לא נסגרו השערים, כולל למטרת השתקעות בעקבות נישואין. אלא שמאפייני העימות חייבו שינוי גישה".

פצצות אדם מונעות בדלק שנאה

זאת לטענת המדינה בשל "כלי הנשק הקטלני ביותר שבו עושים שימוש הפלשתינים במלחמתם הוא נשק המתאבדים - 'פצצות אדם מונחות'". עוד טוענת המדינה כי "פיגועי ההתאבדות גרמו את עיקר הנזק בנפש וברכוש לישראלים ופגעו בתחושת הביטחון של הציבור בישראל על כל המשתמע מכך. פצצות אדם אלה, שהדלק המניע אותן הוא שנאה, תוצאה של מערכת חינוכית ואידיאולוגית המטיפה להרג ו'מות קדושים', דורשות הנחייה, או 'ראש ביות'". יש צורך לבחור במטרה, להעביר את המתאבד או את חומרי הנפץ שלו אל תחומי ישראל, ולהנחות אותו למקום שבו ייגרמו מקסימום אבידות במינימום סיכון לשאר חברי החוליה".

לישראל כך נטען יש הישגים והחדרת המתאבדים הפכה למשימה קשה "בעקבות הקמת גדר הביטחון ופעולות נגד פעילי הטרור שמנהלת ישראל בתוככי הרשות הפלשתינית. בשל הקושי שנגרם לארגוני הטרור עולה עד מאוד האטרקטיביות של שימוש בתושבי ישראל ואזרחיה לשם החדרת הערבים, איסוף מודיעין, סיוע לוגיסטי אחר, ואף ביצוע פעולות טרור בפועל. אזרחי ישראל ותושביה מכירים את יעדי הפיגוע והדרכים אליהם. הם אף נהנים מחופש תנועה במעברים בין ישראל לאיו"ש. הם יכולים להציע עורף לוגיסטי לחוליות הטרור".

כשלון "אבחון פרטני"

ההנחה היתה בעבר כי "אבחון פרטני" של נתיני האויב ובכלל זה של תושבי הרשות הפלשתינית, "יכול לנטרל את הסיכון הנובע מאוכלוסיה זו. כך נהגה ישראל מאז ומתמיד. אולם משתכפו הפיגועים וניסיונות הפיגוע בהם נטלו חלק מנתיני האויב שהשתקעו בישראל ובני משפחותיהם, התברר כי לא ניתן לזהות מראש את הסייענים והערבים באמצעות אבחון פרטני. האבחון הפרטני מתאים, אם בכלל, לתקופות של רגיעה, ולא לתקופת של עימות מזוין בין עם לעם. אי לכך, בשנת 2002 החליטה ממשלת ישראל להטיל מגבלות מסוימות על כניסה לישראל והשתקעות בה מצד תושבי הרשות. בשנת 2003 חוקקה הכנסת חוק בעניין זה. תכליתה של החקיקה היא להתאים את דיני ההגירה למלחמה הייחודית שבה נתונה מדינת ישראל".

"במסגרת מלחמת המוחות שמנהלים ארגוני הטרור מנסים ארגוני הטרור לאתר כל העת פרצות במערך ההגנה הישראלי.הפרצה הבולטת היא נכונותה של מדינת ישראל להתיר כניסה לישראל של תושבי הרשות הפלשתינית מטעמים שונים - עבודה, טיפולים רפואיים, והשתקעות בעקבות נישואין לאזרחי ישראל ותושביה. דרך פעולה נוספת היא הסתייעות באזרחי מדינת ישראל ותושביה כמבצעי פיגועים ובעיקר כסייענים לערבים. השימוש 'באדם מבפנים' הוא קריטי בפיגועי התאבדות ובפיגועים אחרים בתחומי מדינת ישראל. אי לכך, כמעט בכל פיגוע התאבדות בישראל היה מעורב ישראלי בשלב כזה או אחר של תכנון הפיגוע, סיוע לפיגוע וביצועו".

מבקשי המעמד - קבוצה אטרקטיבית

קבוצת "מבקשי המעמד" ובני משפחותיהם הפכו לטענת המדינה "קבוצה אטרקטיבית לפעילות במסגרת ארגוני הטרור. מדובר בקבוצת ביניים, המשלבת עבור ארגוני הטרור את היתרונות האידיאולוגיים של תושבי האזור לצד היתרונות הלוגיסטיים של תושבי ישראל...בנתונים שנאספו אודות מאפייני הפיגועים. מאז פרוץ המלחמה 42 מבקשי מעמד בישראל בעקבות נישואין לישראלים וילדים של מי שקיבלו בעבר מעמד בישראל היו מעורבים באופן ישיר בפעולות טרור שבוצעו או כאלה שנמנעו ברגע האחרון".

יתירה מכך, "ככל שכוחות הביטחון מגבירים את פעולותיהם הופך נתיב זה לאטרקטיבי יותר. בשנת 2006 חלה עלייה במעורבות אוכלוסיה זו בפיגועים. במהלך שנת 2006 נעצרו 10 בנים של מי שקיבלו בעבר מעמד בישראל בחשד שהיו מעורבים בסיוע לפיגועים, בניסיונות לביצוע פיגועים או בהעברת אמצעי לחימה למבוקשים באזור.בנוסף קיים בידי שירות הביטחון הכללי מידע חסוי המבסס את ההנחה כי השימוש באוכלוסיה זו נעשה במתכוון, ועל-פי הנחיית ארגוני הטרור". את המידע על כוונות אלו של ארגוני הטרור, נכונה המדינה להציג בפני השופטים במעמד צד אחד.

כאמור, המדינה מבקשת לדחות את העתירה.