"ועדת התביעות דואגת רק לאנדרטאות"

היום, יום רביעי, 29.4.08, ערב יום השואה, ניצולים רבים מפנים את כעסם לקבוצה שאמורה דווקא לעזור להם.

במשך יותר מחמישה עשורים, ועדת התביעות הכספיות נגד גרמניה - המוכרת יותר כוועדת התביעות - היתה הערוץ המרכזי לתשלום של מיליארדי דולרים כפיצוי מגרמניה לקורבנות היהודים של הרייך השלישי.

63 שנה לאחר שכוחות בעלות הברית שחררו את האסירים החיים-מתים ממחנות המוות של הנאצים, הפכה הקבוצה למטרה לביקורת צורמנית הולכת וגוברת. חלק מהניצולים מאשימים אותה בצבירה של נכסים מופרזים בשמם, כשבמקביל הקבוצה שוכחת את האנשים אותם נועדה לשרת, רבים מהם מזדקנים כשהם חיים בדוחק.

יותר מכל, הניצולים המותחים ביקורת טוענים כי כסף רב מדי מופנה לפרויקטים כמו מוזיאונים של השואה במקום להפוך את חייהם של הניצולים לטובים יותר בזמן שנותר להם.

"פתחו את הארנקים שלכם עכשיו. אל תדאגו לאנדרטאות. ישאר לכם הרבה מאד למצבות זכרון כשהניצולים כבר לא יהיו פה", אמר ג'ק רובין, בן 79, מפלורידה.

רובין הוא פרוון פנסיונר מקונטיקט שנולד היכן שהיתה צ'כוסלובקיה. בשנת 1944, כשהיה בן 15, הוא ומשפחתו נשלחו על-ידי הנאצים למחנה הריכוז אושוויץ. לאחר שהרכבת הגיעה, הוא הופרד מהוריו, סבו וסבתו ומעולם לא ראה אותם שוב. הכוחות האמריקנים שחררו אותו באביב שנה לאחר מכן.

"אין דבר חשוב יותר מניצולי השואה, ובשנים הספורות שנותרו להם הם צריכים לחיות בכבוד. זה כל מה שאני מבקש מוועדת התביעות", אמר.

שישה מיליון יהודים נרצחו על-ידי הנאצים ומשתפי הפעולה במלחמת העולם השניה. כיום, ישנם כ-500,000 ניצולי שואה בכל העולם, כמחציתם בישראל והשאר בעיקר בארצות הברית ומדינות ברית המועצות לשעבר.

עשרות אלפים מהם עניים. עבור אנשים אלו, ועדת התביעות היא הכתובת העיקרית - ולפעמים היחידה - לעזרה.

החינוך - חשוב לא פחות

צילום: [הכסף מביא להשפעה עצומה]

בוויכוח הנוכחי מעורב כסף רב שהקבוצה קיבלה ממכירה של רכוש יהודי ללא בעלים במזרח גרמניה לשעבר, אותו ירשה על-פי חוק לאחר שגרמניה אוחדה מחדש.

ועדת התביעות טוענת כי חילקה כ-120 מיליון דולר בשנה מכסף זה. 80% מיועדים לניצולים ולמוסדות המסייעים להם, והשאר לחינוך בנושא השואה ואתרי זכרון כמו יד ושם.

בתגובה לביקורת שנשמעה לגבי הדרך בה נעשה שימוש בכסף, גורם רשמי מהוועדה - ראובן מרחב - אמר לסוכנות הידיעות AP כי חינוך העולם בנושא השואה לא פחות דחוף מעזרה ישירה לניצולים. ויש לעשות זאת כל עוד הניצולים נמצאים פה כדי לספר את סיפורם, הוסיף.

הכסף שיועד לחינוך והנצחה הביא להשפעה עצומה, ולא היה גורם להבדל אם היה מחולק בין עשרות אלפי הניצולים, אמר מרחב, סוכן המוסד לשעבר ואחד מבכירי הקבוצה הפועל ללא תשלום.

לדברי מרחב זוהי רק אגדה שוועדת התביעות עשירה ביותר. הוועדה, לדבריו, חסכה כ-350 מיליון דולר, כמות שתספיק רק לשלוש או ארבע שנים בקצב בו הקרן מוציאה כספים.

על-פי ועדת התביעות, היא ניהלה משא-ומתן על יותר מ-70 מיליארד דולר של פיצויים מגרמניה מאז שנת 1950 עבור אנשים שהיו אסירים במחנות הריכוז, רותקו בגטאות, עבדו עבודת פרך ועברו ניסויים רפואיים, או שהוצאו מבתיהם על-ידי הנאצים.

על-ידי כך, הארגון שיחק תפקיד מפתח בסיוע לקורבנות בשיקום חייהם, ואיפשר לגרמניה לזכות חזרה במקומה בקהילה של המדינות הנאורות לאחר השואה.

למרות זאת, הפעולות כולן היו שנויות במחלוקת והיו נתונות למספר חקירות עיתונאיות שמתחו ביקורת על העדר שקיפות ומסירת דין וחשבון ובמקרים מסויימים על סירוב להעביר רכוש עליו שולטת הקבוצה לבעליו החוקיים.

אחת הביקורות החריפות, שפורסמה תחת הכותרת "בשמם של הקורבנות" - הוא סרט תיעודי (ששודר גם בגרמניה בשנה שעברה) - מסמך היסטורי החושף כיצד 60 שנה לאחר הזוועה הנאצית, השואה והשימוש בה הפכו לעסקות נדל"ן, ולעסקים מפוקפקים והכל "בשם הקורבנות”.

הסרט, שבויים על-ידי אילן זיו, משך אליו תגובות רגשיות כשודר בחודש שעבר בכנסת. "פושעים. זה הכסף שלנו", זעקו הניצולים.

בסרטו של זיו, סגן נשיא הקבוצה, גדעון טיילור, קורא לעבודה "מטלה בלתי אפשרית". "אתה לוקח את האתגר המוסרי הגדול ביותר שהעם היהודי עמד מולו בהסטוריה - השואה, ומתרגם זאת למונחים כספיים", אמר טיילור.