עתירת מפונים: ליישם החלטת ממשלת שרון

הממשלה הבטיחה למחוק את חובות המפונים, אך לא הבטיחה לקיים. מפוני המושב השיתופי קטיף הגישו (יום ב', 28.4.08) עתירה להורות לממשלה לקיים את ההחלטה שקיבלה הממשלה בתקופת הפינוי למחוק את חובות המפונים להסתדרות הציונית. מדובר בחובות האגודות השיתופיות כמו מושב קטיף להסתדרות הציונית בגין הלוואות שונות בסכום כולל של 11,359,902 שקלים.

לטענת העותרים, הממשלה קיבלה בזמנו החלטה לפיה חובות אלו שחייבים המפונים להסתדרות הציונית יימחקו במסגרת פינויים מגוש קטיף. על בסיס ההחלטה הוחלט בוועדת הכספים שלא לכלול סעיף בנושא מחיקת החובות בחוק פינוי פיצוי.

בא-כוחו של המושב, עו"ד ניל סמולט ממשרד עורכי הדין גרנות, טוען כי כשלוש שנים לאחר הפינוי, במסגרת ניסיונותיהם של אנשי המושב לשקם את חייהם ביקשו למכור את מניות תנובה השייכות למושב כדי להקים רפת חדשה. הרפת נועדה להוות עמוד התווך הכלכלי החדש של חייהם לאחר ההינתקות. אך התברר כי הממשלה לא קיימה את החלטת הממשלה מתקופת הפינוי למחוק את חובו של המושב להסתדרות הציונית. כתוצאה הטילה ההסתדרות צו עיקול על כספי זכויות המושב בתנובה בסכום של 3 מיליון שקלים, על-מנת להבטיח את "חובו" של המושב.

בעתירה נטען כי המושב קטיף אינו לבדו במערכה, ויחד עם קטיף נאבק גם המושב נצר חזני למחיקת החובות. במהלך מאבקו של נצר חזני נחשפה עמדת האוצר לפיה "אין החלטה על מחיקת החובות". בעקבות הודעת האוצר קבע המשקם של נצר חזני כי הוא מצווה לפעול על-פי המצב החוקי והמשפטי הנתון ו"הוא אינו כזה אשר הורה על מחיקת חובותיהן של האגודות שפונו מגוש קטיף". המשקם הוסיף כי "ראוי שהממשלה תעשה כן אך כל עוד היא שותקת הרי ששתיקתה רועמת ואומרת כי אין מחילת חובות".

בא-כוחו של מושב קטיף טוען עוד כי במהלך דיון שהתקיים במרס 2008 בוועדת המשנה לנושא ההינתקות במסגרת ועדת ביקורת המדינה, טען נציג משרד האוצר כי "מחיקה גורפת של חובות מהווה מסר שלילי לבעלי חובות וכי העיכוב במחיקת החובות נובע מרצון משרד האוצר להחליט אלו חובות למחוק ואלו לא למחוק".

עו"ד סמולט טוען כי מדברי נציג האוצר עולה כי הממשלה אינה מתכוונת לעמוד בחובתה לקיים את החלטת ממשלת שרון אלא "משרד האוצר בוחר להחליט על דעת עצמו משיקולים הצרים בניגוד גמור להחלטת הממשלה כיצד לדעתו 'ראוי' לנהוג בחובות אלו כאשר הכוונה הברורה היא להותיר חלק ניכר מן החובות על כנם".

הימנעות הממשלה מיישום ההחלטה למחול על חובות המושב להסתדרות הציונית, פוגעת, לטענת העותרים, בנסיון המושב לשקם את עצמו. הם נותרו "באי ודאות מוחלטת עקב עולו של החוב להסתדרות הציונית אותו ממאנת הממשלה למחוק". לטענתם, "מחיקת החובות היוותה נדבך מרכזי בהסדר הפיצויים אשר ייעדו הממשלה והכנסת למפונים שכן נועדה לאפשר להם לשקם את חייהם מחדש ומשקלה המכריע נחשפת במלוא עוצמתה בעניינו של המושב הואיל ואי יישומה מונע מהמושב לשקם את חייו וחיי תושביו". יתירה מכך, "סירוב הממשלה לקים אל החלטת הממשלה למחוק את חובות המושב להסתדרות הציונית עולה כדי הפרת חובתה המנהלית לפעול ולעשות מעשה אשר היא מחוייבת לעשות על-פי דין".

המפונים טוענים עוד כי "מחדלה של הממשלה לקיים את ההחלטה של הממשלה האמורה, עומד בניגוד לחובתה המפורשת לדאוג בין היתר לכבודם, לשיקומם, רווחתם, חינוכם ועתידם של חברי המושב קטיף אשר עולמם חרב עליהם ועתידם נמצא כולו בידי הממשלה ונכונותה לעמוד בחובתה החוקתית, החוקית והמוסרית".

לטענתם, "התבוננות מחודשת 'בשורה התחתונה' של הסדר הפיצויים ללא מחיקת חובות מלמד כי הסדר הפיצויים הינו כעפרא דערא. השארת חובות המושב על כנם משמעה בשורה התחתונה כי כל כספי הסדר הפיצויים שנתנה הממשלה מחד, תיקח היא לעצמה חזרה מאידך, ותשאיר את המושב ושאר המפונים על משפחותיהם, על חורבות ביתם ועסקיהם ללא כל יכולת שיקום".

סמולט הוסיף כי ההחלטה להגיש את העתירה התקבלה לאחר שנסיונות להגיע עם הממשלה לסיכומים לא הובילו ליישום החלטת הממשלה המקורית למחיקת חובות. הוא הביע בטחונו כי בית המשפט הגבוה לצדק "לא יוכל שלא לראות את העוול שנגרם למפונים ויושיט להם את הסעד המשפטי המתבקש".