''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
29°
ירושלים 25°
חיפה 28°
באר שבע 27°
אילת 34°
מדורים
שימושי PLUS

הרכב תודלק בבנזין במקום בסולר

התובעת האשימה את תחנת הדלק ברשלנות וכמי שאחראית לנזק שנגרם לרכב * הנתבעת השיבה שהתובעת אשמה כי לא ביקשה לתדלק בסולר * הצדדים התפשרו

איריס פרחי
כ"ג ניסן התשס"ח
[צילום: AP]
[צילום: AP] צילום: AP

שרית לוי תבעה את שערי דלק פיתוח וניהול בבית משפט השלום בתל אביב בסכום של 30,725 שקל לאחר שרכבה ניזוק כשתודלק בבנזין ולא בסולר. מכתב התביעה עלה שהמקרה אירע בחודש אוגוסט 2006, והתובעת שהתה ברכב ולא הבחינה בנעשה. לדבריה, על מיכל הדלק רשום שיש לתדלק בסולר והמתדלק היה אמור להבחין בכך.

"לאחר נסיעה של עשר דקות כבה הרכב ולא ניתן היה להתניעו". התובעת גררה את הרכב למוסך ושם ניקו את מיכל הדלק והחליפו מסנן. לאחר שהתובעת פנתה לנתבעת בתלונה, חתם בעלה על טופס סילוק מותנה בו נקבע שהתובעת תפוצה בסכום של 2,064 עם אפשרות לבקש פיצוי נוסף במידה ויתגלו ברכב נזקים נוספים בשלב מאוחר יותר. ואכן כעבור חודשיים, נורת האזהרה בלוח השעונים נדלקה והרכב נגרר, אחר כבוד, למוסך. התברר שעקב התדלוק בבנזין נגרם נזק למערכת ההזרקה ותיקונה הסתכם ב-14,597 שקל. ניסיונות התובעת לקבל את הסך האמור עלו בתוהו ומכאן לא נותר לה אלא להגיש תביעה.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את טענות התובעת. לדבריה, האירוע התרחש עקב רשלנותה של התובעת שלא ביקשה שהרכב יתודלק בסולר והדבר לא צוין על גבי מיכל הדלק. כמו כן שהתובעת לא יצאה מהרכב ולא בדקה את המתדלק. לשיטתה של הנתבעת, לאחר שבעלה של התובעת חתם בשמה על כתב סילוק ושולם לה פיצוי, יש בכך משום השתק, ואל לה להעלות טענות חדשות. עוד נטען שהתובעת גרמה לנזק ראייתי לנתבעת כשלא נענתה לבקשתה לבדוק את הרכב במוסך מטעמה.

בדיון קדם משפט שהתקיים בפני השופט מנחם (מריו) קליין, הסכימו הצדדים שהמחלוקת ביניהם תסתיים על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ולאחר טיעון קצר מצידו של כל צד. בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי, בהעדר הצדדים, חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובעת 12,000 שקל בתוספת 2,000 שקל הוצאות ושכר טירחת עו"ד. השופט החמיא לצדדים על שבחרו לסיים את המחלוקת בפשרה.

"יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים את המחלוקת בדרך זו. בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מהצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונות של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת 'ייקוב הדין את ההר' ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לחברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים".

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה