ישראל נותרה ברשימת המדינות המפרות בקביעות זכויות יוצרים

ארצות הברית הותירה את ישראל ברשימה המחמירה של המדינות המפירות זכויות יוצרים, זו השנה השלישית ברציפות. מדובר ברשימה שנקראת Priotity Watch List - השנייה מתוך שלוש בחומרתה. משרד הסחר האמריקני, שמפרסם את הדוח, אף רמז שללא שיפור בתחום ההגנה על זכויות יוצרים תתקשה ישראל להצטרף לארגון המדינות המפותחות (OECD).

ברשימה המחמירה נמצאות לצד ישראל גם סין, רוסיה, ארגנטינה, צ'ילה, הודו, פקיסטן, ונצואלה ותאילנד. הדוח מתפרסם פעם בשנה, אולם משרד הסחר ציין כי ביקורת נוספת תיערך מול ישראל במהלך השנה הקרובה.

שתי בעיות עיקריות הותירו את ישראל ברשימה המחמירה - פיראטיות באינטרנט, הכוללת הורדות תוכן לא חוקיות, והגנה לא מספיקה על מידע של חברות תרופות מקור (אתיות) שרושמות תרופה לשיווק בישראל ועל משך ההגנה על הפטנטים שלהן. מנגד צויין בדוח, כי נרשמה התקדמות בהבהרות לגבי יצוא תרופות גנריות מישראל.

סעיפי התרופות קשורים למאבק שמנהלות חברות אתיות נגד טבע כחברה גנרית. לטענתן, הממשלה מקלה על טבע תוך פגיעה בהן.

"ארצות הברית מצפה מישראל לספק רמת הגנה גבוהה של קניין רוחני, שמשקפת את מיצובה כשותפת סחר עם ארצות הברית, ונוכח רצונה להפוך חברה ב-OECD", נכתב בדוח.

גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל, ארגון המאגד את חברות התרופות האתיות הפועלות בארץ אמר בתגובה, כי הארגון רואה את הבדיקה מחוץ לדיון השנתי הקבוע כהזדמנות לתיקון חקיקה בארץ וקורא לממשלה לבצע את החקיקה, שהוביל משרד התמ"ת. צויין, כי ניסיון שינוי החקיקה של התמ"ת נתקל, בין השאר, בהתנגדות חברת טבע ולא קודם.

הרשימות האמריקניות הן בעיקר עניין של תדמית. עם זאת, מעל המדינות הממוקמות ברשימה השנייה מרחף סיכון ההידרדרות לרשימה השלישית. חברות ברשימה השלישית עלולות להיתקל בסנקציות מסחריות אמריקניות, בראשן הטלת מכסי יבוא. שאלת החוקיות של הסנקציות עוד לא עמדה במבחן ארגון הסחר העולמי, אולם עד שמתקיים בירור שכזה, נערמים לא מעט קשיים על יצואנים.

למיקום הישראלי ברשימה הנוכחית אין השפעה ממשית על הפעילות העסקית, ולראיה, פעילות חברות היי-טק, מקומיות וזרות בישראל אינה מושפעת מהן. למעט יצרניות תרופות אתיות שטוענות, כי אינן נכנסות לפעילות מו"פ בישראל בגלל היעדר הגנה נאותה על הקניין הרוחני. עם זאת, בשנה האחרונה החלו כמה חברות אתיות, בהן בקסטר, מרק ופייזר לבחון כניסה לפעילות מו"פ בישראל.

היום כבר אין לאף אחד בממשלה ספק שיש להעניק הגנה מירבית לחברות על זכויות היוצרים והפטנטים שלהן. המצב בישראל רחוק מלהיות אופטימלי בתחומי אינטרנט, צריבת תקליטורים והגנה על פטנטים. לפיכך, הוויכוח עם האמריקנים הוא על הפרשנויות לעקרונות ולא על עצם הצורך בהגנות על זכויות יוצרים.

מכיוון שבדרך כלל היחסים בין ישראל לממשל האמריקני כוללים שילוב אינטרסים אסטרטגים, ביטחוניים ועסקיים, נשמר הממשל ממתיחת החבל יתר על המידה בתחום העסקי. עם זאת, הוא אינו מחמיץ הזדמנות לבקר את מה שנתפש בארץ כוויתור ישראלי לחברות האתיות.

ככל הנראה, מצבה של ישראל אינו כה גרוע ביחס למדינות אחרות בעולם, ומיקומה נגזר בעיקר ממאבקן של החברות האתיות בטבע, המפתחת תרופות המבוססות על התרופות שלהן.