יש לשקול גורמים רבים כאשר בוחרים את הגישה הטיפולית הטובה ביותר לאדם החולה במחלת עורקים כלילית, כולל:
* חומרה והיקף מחלת העורקים הכלילית.
* תסמינים.
* התפקוד הכולל של הלב.
* מצבים רפואיים קיימים, כמו מחלה של שסתום הלב, סוכרת, מחלת כליות, מחלה של העורקים ההיקפיים, או שבץ והתקף לב שקדמו למצב.
באופן כללי, במידה וההיצרות בעורקים אינה חמורה מספיק כדי להגביל את זרימת הדם ללב, תרופות ושינויים באורח החיים - כמו הפסקת עישון וירידה במשקל - מומלצים כדי להאט או לעצור התקדמות מחלת עורקים כליליים.
במידה וההיצרות חמורה מספיק כדי לצמצם את זרימת הדם ללב, אנגיופלסטיקה (כירורגיית כלי דם) והכנסת סטנט היא בדרך כלל הטיפול המומלץ. אם החולה סובל מחסימות מרובות, ניתוח מעקפים יהיה אופציה טובה יותר.
סוגים מסוימים של היצרויות קשים יותר לטיפול מאחרים. לדוגמא, חולה הסובל מהיצרות חמורה ומכלי דם מאוד קטנים, אנגיופלסטיקה או ניתוח מעקפים לא יוכלו להועיל לו. במקרים כאלו, תרופות יהיו האופציה הטיפולית היחידה.
מומלץ לדון עם הרופא לגבי הגישה הטיפולית המתאימה ביותר למצב הספציפי ממנו סובלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה