לפני שתובעים מסעדה בגין קלקול קיבה מומלץ להצטייד בראיות שיצביעו על קשר סיבתי שבין אכילת המזון לנזק הגופני. התובעת בסיפור הבא, לא נהגה כך ותביעתה נדחתה.
אודליה גלילה, אכלה בחודש אפריל אשתקד, במסעדת ספגטים בקניון קסטרא בחיפה ומייד אחר כך חשה ברע וביקשה שהמנה תוחלף. כשקיבלה מנה אחרת כאביה גברו והיא יצאה החוצה והחלה להקיא. גלילה עזבה את המקום לא לפני שהמנה נארזה לבקשתה. בכתב התביעה האשימה את מפעילת המסעדה שסיפקה מזון מקולקל ולא טרי וגרמה לה לנזק גופני. לדבריה, בעטיו של קלקול הקיבה נעדרה מעבודתה ורופא משפחה הורה לה לנוח שלושה ימים.
הנתבעת הכחישה את טענות התובעת והתעקשה שהאוכל במסעדה טרי ובאיכות גבוהה. כמו כן שהנזק שנגרם לתובעת, אם נגרם, מקורו לא במזון שנאכל במסעדה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת ג'אדה בסול, את התביעה ללא חיוב בהוצאות, לאחר שלא הוכחה, וקבעה שכל צד ישא בהוצאותיו. "אני מאמינה לתובעת כי בסמוך לאחר תחילת האוכל היא חשה באותם מחושים, אך אין בפני אבחנה של הרעלת מזון מפורשת, אין תימוכין לטענה כי הסימפטומים מהם סבלה הם בהכרח מעידים על הרעלת מזון ולא על בעיה אחרת".
לדברי השופטת, האבחנה של DIARRHOEA אינה מעידה בהכרח על הרעלת מזון ואין די בסמיכות הזמנים, לבדה, כדי להעיד שלתובעת סופק מזון מקולקל. השופטת תהתה מדוע התובעת שלקחה איתה את המנה לא בדקה אותה ולו בדיקה מינימאלית במעבדה. "אין לי די בעדות התובעת שהייתה אמינה עלי במובן זה שמחושיה החלו במסעדה, אך כאמור אין בכך די כדי להוכיח שהסיבה לאותם מחושים היא אוכל מקולקל שהנתבעת סיפקה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה