הקניות בקניון איילון הסתיימו בשבירת קרסול

אסתר פינקו, 53, תבעה את קניון איילון יזום וניהול בע"מ ואת חברת הביטוח כלל בע"מ בבית משפט השלום בתל אביב לאחר שהחליקה במהלך קניות ושברה את קרסולה. התאונה אירעה בחודש מרס 2004, ובעטיה פונתה התובעת לבית החולים תל-השומר. לדבריה, הקניון התרשל כשלא הסיר את המפגע ולא ניקה את הרצפה. "לאחר שיצאתי מחנות ופסעתי מספר פסיעות, החלקתי לפתע על רצפת הקניון שהייתה רטובה ממים ומלוכלכת משאריות מזון (כמדומני תפוח עץ)". התובעת צירפה חוות דעת של מומחה אורטופדי שהעריך את נכותה הצמיתה ב-20% עקב פגיעה בקרסול ו-5% בשל החמרה בכאבי גב תחתון.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים באופן כוללני וגורף את אחריותם לתאונה ושלחו הודעת צד ג' לקבלן הניקיון רם כספי אבטחה שירותים (1996) בע"מ. הלה לא טרח להגיש כתב הגנה וניתן נגדו פסק דין מותנה. לדברי הנתבעים, עובדי חברת הניקיון מסתובבים בקניון ודואגים לניקיונו כל הזמן ואף באותו יום. הנתבעים צרפו חוות דעת מומחה שקבע כי לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהיעדר הצדדים, חייבה השופטת דורית קוברסקי, את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי של כ-200 אלף שקל בגין רשלנותם וקבעה שצד ג' ישלם לנתבעים את הסכום. השופטת התרשמה מיושרה של התובעת שנתמכה בעדויות נוספות אובייקטיביות שלא נסתרו בעוד שהנתבעת לא הציגה ראיה מטעמה.

"לא הוכח כי באותו יום הועסקו צוותים אשר דאגו לניקיון באורח שיטתי ובתדירות מספקת ואפילו כרטיס העבודה לא הוצג. משכך ההנחה היא שאילו הראיות היו מוצגות הדבר היה פועל נגדה".

לדברי השופטת קוברסקי, על הנתבעים חלה חובת זהירות מושגית, "הכל מסכימים כי בעלות במקרקעין מטילה חובת זהירות מושגית על הבעלים לטובת מבקרים במקרקעין. השאלה אם בנסיבות העניין מוטלת חובת זהירות קונקרטית, והאם זו הופרה. חובה זו נבחנת במבחן הציפיות, דהיינו, אם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, אדם סביר יכול היה וצריך היה לצפות, כעניין שבמדיניות משפטית, את התרחשות הנזק, למי שניזוק בפועל. הפעלת חובה זו כרוכה בהבחנה בין סכנה 'רגילה' לבין סכנה 'בלתי רגילה' לגבי הניזוק. הפסיקה מצביעה על שני קריטריונים לקביעת טיבה של הסכנה. פן אחד מתייחס למהות הסכנה שנוצרה בנסיבות הספציפיות במקום האירוע, והשני מתייחס למהות הנזק".

לטענת השופטת קוברסקי, במקרה דנן קיימת חובת זהירות קונקרטית ויש לומר שהתובעת נקלעה לסכנה "בלתי רגילה", בהתאם למבחני הפסיקה. "הימצאותו של פרי על רצפה בקניון, היא בבחינת סכנה 'בלתי רגילה' וטבעו של פרי או שריד של פרי, שיוצר סכנת החלקה, אינה נמנית עם הסיכונים 'הרגילים' הנובעים מעצם פעילותו הרגילה והיומיומית של האדם. לא יתכן שסכנת החלקה על פרי בקניון, תהיה בבחינת סכנה 'רגילה', היינו חלק טבעי של הביקור בקניון לגבי מבקר מסוגו של התובעת".

בפסק הדין הודגש שהתובעת הוכיחה שהחליקה משאריות מזון, "ואלה לא היו צריכים להיות ואילו הנתבעת היתה מנקה כדבעי, האירוע היה נמנע. אני קובעת שהתובעת הוכיחה שנפילתה נבעה מרשלנות הנתבעת".