המדינה: ביטול הפרס לשטרנהל - חוסר צדק

המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לדחות עתירה לבטל את מתן פרס ישראל לשנת תשס"ח לפרופ' זאב שטרנהל. בתגובתה (יום א', 13.4.08) טוענת המדינה כי ביטול הפרס לשטרנהל וזאת על בסיס מאמר אחד בהארץ, הוא חוסר צדק ו"גימוד סיפור חייו של שטרנהל לרמה של סטיקר".

מדובר בעתירה שהגיש הפורום המשפטי באמצעות בא-כוחו עו"ד יצחק בם לבטל את החלטת שרת החינוך יולי תמיר להעניק פרס ישראל לפרופ' זאב שטרנהל, או לחלופין להחזיר את הסוגייה לדיון נוסף בוועדת השופטים לפרס ישראל.

התיר דם אזרחים

לטענת בם, שטרנהל הכיר בלגיטימיות של המאבק המזוין הפלשתיני ואף טען במאמר שפרסם בעתון הארץ כי "נבון יותר למקדו במתנחלים". אדם כזה, אינו ראוי לפרס ישראל "המבטא את המדינה כולה את הקונצנזואלי, המשותף והמאחד. מי שמתיר את דמם של אזרחים ישראלים אינו ראוי לפרס זה".

כאמור, המדינה ביקשה לדחות את העתירה. לטענתה, ההחלטה על הענקת הפרס לחקר מדע המדינה לפרופ' שטרנהל המיוצג על-ידי עו"ד גלעד שר, "התקבלה על-ידי ועדת מומחים מקצועית" ועל בסיס "הישגיו המחקריים ומצויינותו האקדמית" של שטרנהל, "עליהם אין חולק". ההחלטה מבוססת גם על "פעילותו הציבורית החורגת מהפעילות המחקרית גרידא, כפי שמופיעה במפורש בהנמקות להענקת הפרס: 'פרופ' שטרנהל הוא גם אינטלקטואל הנוכח בשיח הציבורית בארץ ובעולם, ודבריו גם על נימתם הביקורתית לעיתים, נאמרים מתוך מחוייבות עמוקה למדינה ולחברה בישראל'".

בין הישגיו המקצועיים אקדמיים מונה הוועדה את זיהוי תופעת "הימין הרדיקלי" המבוסס על "הפאשיזם כאידיאולוגיה קוהרנטית" וכן את ערש הפאשיזם בצרפת ולא באיטליה ובשל כך זכה "לביקורת לא מועטת בצרפת". גישתו של שטרנהל אף זכתה להכרה כ"אסכולת שטרנהל" והיא משמשת "נושא למחקרים ולחיבורים מקיפים". שטרנהל שינה לדבריהם "את השיח האקדמי והאינטלקטואלי בכל הקשור לתופעות הימין הרדיקלי. ספריו תורגמו לשפות רבות והפכו לחיבורים קלאסיים בתולדות המחשבה המדינית. ההכרה בתרומתו של שטרנהל הביאה להזמנתו לאוניברסיטאות המובילות בעולם, באירופה כמו בארה"ב, ולעריכת סימפוזיונים המוקדשים למחקריו ולספריו".

סיפור חייו אינו סטיקר

עוד כתבו חברי הוועדה כי שטרנהל "מגלה שאר רוח אינטלקטואלי כמו גם יושרה ונאמנות לערכים הליברליים העומדים ביסוד השקפת עולמו. מאמריו הפובליציסטיים, על נימתם הביקורתית לעיתים, כתובים מתוך זיקה עמוקה למדינה ולחברה, גם כאשר נאמרים בהם דברים שלא תמיד ערבים לאוזנו של הקורא הישראלי".

לטענת המדינה אין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה שכן אין מדובר בהחלטה "מנהלית" שעניינה "הענקת זכות או שלילתה" אלא בהחלטה במישור "שכל כולו מעוגן בשיקול דעת ובבחירה סובייקטיבית של וועדת הפרס, שעשויה אף להגיע למסקנה שונה באשר לזהותו של הראוי לקבל את הפרס מוועדת פרס אחרת שעשויה היתה לשבת על המדוכה. הדברים מושפעים מהערכת ההישגים המקצועיים, מהבולטות שיכולה להינתן לשיקולים מסויימים על פני שיקולים אחרים, מטעם אישי, מדגשים ספציפיים שעמדו לנגד עיני וועדת הפרס הספציפית, ממתן משקל שונה לסוגי שיקולים שונים בהתאם להעדפות אישיות של חברי וועדת הפרס. אין מדובר בהכרעה מדעית מתימטית שעשויה להוביל לתוצאה נכונה אחת בלבד אלא בהכרעה מורכבת הרבה יותר שהינה אף סובייקטיבית במידה לא מועטה".

אין לשלול פרס על בסיס מאמר אחד בהארץ, טוענת עוד המדינה. "כששוקלים על כפות המאזנים את מכלול פעילותו המחקרית העניפה של פרופ' שטרנהל ואת תרומתו הכוללת לחברה הישראלית אל מול המאמר הפובליציסטי האחד שקצפם של העותרים יצא עליו, ושאף הוא נתון לפרשנויות שונות, כפות המאזניים כה רחוקות זו מזו עד כדי חוסר יכולת להשוואה כלשהי ביניהן. לו היתה בקשת העותרים נענית בחיוב, בכך היה גלום חוסר צדק נוכח רידוד מלוא עשייתו של אדם משך חייו, וגימוד סיפור חייו לרמה של 'סטיקר', וזאת מבלי למעט מתחושתם הסובייקטיבית של העותרים".

כאמור, המדינה מבקשת מבית המשפט לדחות את העתירה.