לא הנבתם את המפשט? נסו באנגלית

סיכול אותיות באנגלית כמעט ואינו משפיע על יכולת הקריאה וההבנה של המילים המשובשות, ואילו בעברית כן. כך על-פי ממצאי מחקר שערכו פרופ' רם פרוסט והדוקטורנטית הדס ולן מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

פרופ' פרוסט וולן התחקו אחרי תופעה שנתגלתה ב-2003 וכונתה "אפקט אוניברסיטת קיימברידג'": מילים בשפות ממקור אירופי כמו צרפתית, ספרדית ואנגלית נקראות ללא בעיה גם כאשר מסכלים את אותיותיהן. למשל: Unirevsity odrer; improtant; frist ועוד. "מדובר היה בגילוי מפתיע שהצביע על כך שכל עוד האות הראשונה והאחרונה במילה נמצאות בסדר המתאים - המלה תיקרא בלא קושי גם אם היא מכילה סיכול אותיות", מסביר פרופ' פרוסט.

פרופ' פרוסט והדס ולן ביקשו לבדוק אם התופעה מתקיימת גם בעברית. לשם כך הם ערכו ניסוי בהשתתפות 28 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, הדוברים אנגלית ועברית. הנבדקים התבקשו לקרוא 20 משפטים באנגלית ובעברית, בני 7 עד 13 מלים, באמצעות טכניקה מיוחדת של הצגה מהירה, בה המשפטים מוצגים על מסך המחשב מילה אחר מילה, כשכל מלה מופיעה למשך 200 אלפיות שנייה.

במחצית מהמשפטים הופיעו "מילות מטרה" בצורתן התקינה ובמחצית מהם סוכלו אותיותיהן, והנבדקים נתבקשו לקרוא הן את המשפטים התקינים והן את המשובשים. סך הכל הוטמנו במשפטים 60 מילות מטרה. הנבדקים נתבקשו לקרוא גם את המשפטים המשובשים כאילו נכתבו כהלכה, ולאחר מכן לציין אם הבחינו במלים משובשות. בתום הניסוי השוו החוקרים את ביצועי הנבדקים באנגלית ובעברית במשפטים רגילים ובמשפטים שכללו סיכולי אותיות.

ממצאי המחקר מפתיעים: בעוד 81% מהמשתתפים קראו נכונה את כל המשפטים התקינים בעברית, הרי שרק 62% מתוכם עשו כן כאשר היה מדובר במשפטים ובהם "מילות מטרה" משובשות. באנגלית לעומת זאת, כמעט ולא נמצא פער בין הקראת המשפטים התקינים ובין הקראת המשפטים המשובשים (פער של 2% בלבד, מ-86% ל-84%). הפער גדול עוד יותר כאשר התייחסו החוקרים למילות המטרה בלבד: בעוד הנבדקים קראו נכונה 84% ממלות המטרה התקינות בעברית, הם הצליחו לקרוא רק 59% ממלות המטרה המשובשות. באנגלית נמצא פער של 1% בלבד בין מילות המטרה התקינות (82%) למשובשות (81%). יתר על כן, מרבית הנבדקים לא ידעו לומר האם המילים באנגלית הכילו סיכולי אותיות אם לאו, בעוד שבעברית הם הבחינו בסיכולי אותיות לאלתר.

ממצאים אלו עלו בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהעלו כי קיים דפוס המכונה "עיוורן סיכול אותיות" כאשר מדובר בקריאת מילים משפות ממקור אירופי (אינדו-אירופיות). ביחס לשפה העברית, קבעו החוקרים, כי הקושי בקריאת המלים המשובשות לא נובע מקשיים בשפה, שכן השליטה של הנבדקים בשתי השפות היתה זהה. לכן, שיערו שהוא קשור במבנה השפה. "בעוד באנגלית מילים מזוהות לפי כלל האותיות המרכיבות אותן, בעברית מזהים מילים בהתאם לשורש שלהן", מסבירים פרופ' פרוסט והדס ולן. "לכן, כל שיבוש בסדר אותיות השורש מפריע לתהליך הקריאה". ממצאי מחקר אלו תואמים ממצאי מחקרים שעסקו בהפרעות דיסלקציה, לפיהם קיימים קשיים שונים בקריאה של אנגלית ובקריאה של עברית בקרב ילדים דיסלקטיים. "נראה שאפקט אוניברסיטת קיימברידג' שונה מאפקט האוניברסיטה העברית", מסכם פרופ' פרוסט.