התוכנית של הממשלה: לאשר צריכת מים על-חשבון העתיד

צעדים בטווח מיידי (שנתיים)

- ביקוש – חיסכון משוער של כ-135 מלמ"ק בשנים 2009-2008

°° פעילות הסברה

°° תעריפי מים מעודדי חיסכון

°° הקצאות לגינון

°° הגברת הפיקוח והמעקב על צריכה

- היצע – הגדלת ההיצע בכ-200 מלמ"ק בשנים 2009-2008

°° ניצול מירבי של מקורות המים

°° טיוב מקורות מים שזוהמו

°° הרחבת מתקני התפלה קיימים

צעדים לטווח קצר-בינוני

°° הקמת מפעלים להשבת קולחין לחקלאות

°° הקמת מתקני התפלה

העלות התקציבית של כל התוכנית נאמדת בכמיליארד וחצי שקלים.

שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, ומנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, דיווחו הבוקר לחברי הממשלה על-אודות משבר המים הפוקד את ישראל, והציגו את תוכנית החירום שגובשה על-מנת לצמצם את הפער בין ההיצע והביקוש במשק המים. ראש הממשלה הנחה להציג בעוד כחודש בפני הממשלה צעדים אופרטיביים לפתרון המשבר.

שר התשתיות אמר שמדובר באירוע בעל הסתברות כמעט אפסית, המתרחש פעם במאה שנה. הוא הוסיף עם זאת, כי בגלל שינויי האקלים, ההסתברות שהאירוע יחזור גבוהה ביותר. "ישראל חייבת לקבל את הנחת העבודה שגם השנים הבאות לא יהיו ברוכות במים, ולכן עלינו להיערך בהקדם", פתח השר בן-אליעזר את הסקירה. "אנחנו נמצאים במצב משברי, בו אנו לאחר צירוף של ארבע שנות בצורת, יחד עם בצורת חריפה ביותר בשנה האחרונה".

מנהל רשות המים הציג בפני השרים את תוכנית החירום שגובשה באחרונה על-מנת להתמודד עם המשבר. בין הפעולות לצמצום הפער בין ההיצע והביקוש בטווח הקצר נמנות פעולות להרחבת מתקני התפלה קיימים וניצול מירבי, לעתים על-חשבון העתיד, של מקורות המים הטבעיים. מצד הביקוש, כוללים צעדים אלו פעולות להגברת החיסכון באמצעות כלים מנהליים וכלכליים וכן באמצעות הסברה. בטווח הארוך, רשות המים מבצעת בימים אלה בחינה מחודשת של היקף ההתפלה הדרוש ושל אפשרויות נוספות לניצול מיטבי של מקורות המים הטבעיים - תפיסת שיטפונות, מים אפורים ועוד. בדיקה ראשונית מראה שיש להגדיל את היקף ההתפלה בכ-300-200 מלמ"ק נוספים לשנה.

התוכנית תגובש לכדי הצעת החלטה שתובא בתוך חודש לאישור הממשלה. השר בן-אליעזר אמר שלטובת התוכנית דרוש תקציב לא קטן, אך הצורך לכך הוא ברור - דרושים צעדי חירום על-מנת שלא נתייבש".

שר החקלאות: להטיל על העיריות להתפיל מים

שר החקלאות, שלום שמחון, הציע להטיל על כל הערים לאורך החוף, בהן חיפה, נתניה, חדרה, תל אביב, בת ים, אשדוד, אשקלון, להקים בתחום המוניציפלי שלהן מתקני התפלה, שיספקו מים לתושבי העיר, דבר שיכפיל וישלש את יכולתה של מדינת ישראל להתפיל מים מהים בלוח זמנים קצר ביותר.

שמחון פרש הצעתו בישיבת הממשלה שעסקה במשבר המים. לדבריו, בערי החוף תתאפשר הקמת מתקני התפלה בקלות יחסית בשל הקרבה לים והאחזקה בשטחים על החוף. העיריות יקימו את מפעלי ההתפלה באופן עצמאי, באמצעות מכרזים שיוציאו בשיטת BOT. שמחון ציין כי עלות התפלת קוב מים במפעלי ההתפלה שכבר קיימים זהה למחיר המים שמשלמות הערים הנ"ל לחברת מקורות. מכאן שהקמת מתקני ההתפלה על-ידי הערים לא תייקר את עלותם וייתכן כי אף יוזלו. הוצאות ההתפלה במפעל העירוני יכוסו ממכירת המים על-ידי העיריה לתושבים, במחיר קבוע ואחיד שיקבע על-ידי הממשלה.

המדינה, על-פי הצעת שמחון , תתחייב לרכוש את עודפי המים מהעיריות ולהוליכם למקומות בהם יהיו דרושים. סוגייה זו תיצור בעיית הולכה, ועל פי ההצעה תוטל חובת ההולכה על חברת המים הלאומית "מקורות". כדי ליישם את פיזור המים בין הערים תידרש חברת מקורות להניח תשתיות הולכה מתאימות, מאחר שכל המערכות הקיימות מותאמות להעביר מים מצפון הארץ לדרומה בעוד על-פי ההצעה תידרש מערכת הולכה ממערב למזרח והובלת מים בין הערים מדרום לצפון.

שמחון הציע עוד לממשלה להטיל על חברת מקורות לייצר תוך שנה עוד 100 מיליון קוב מי קולחין, ולבנות את המוביל המזרחי. שמחון אמר כי בתקופת חירום יש להתעלם מעניין התחרות במשק, ולאפשר למקורות לבצע בהקדם פרויקטים שבתחום התמחותה.