האם אירוע הרמת הכוסית (יום ה', 10.4.08) במפלגת העבודה יהווה גם טקס הפרידה ממזכ"ל העבודה ח"כ איתן כבל?
בפעם הראשונה מתנהל במוסדות המשפטיים של מפלגת העבודה הליך להוצאתו של מזכ"ל העבודה המתפטר, איתן כבל, משורות המפלגה. המוסד לבירור עתירות במפלגת העבודה הוא שיזם העברת ההכרעה לבית הדין העליון של מפלגת העבודה.
מדובר בעתירה שהגיש חבר המפלגה דני כהן למוסד לבירור עתירות במפלגה, על-רקע אי קיומן של בחירות פנימיות למפלגה, בחירות שהיו אמורות להתקיים באפריל 2008. במהלך הדיון בפני הרכב שלושה שופטי המוסד, הוחלט על הגשת תובענה מטעמם לבית הדין העליון לבקשו לפעול להוצאת כבל מהמפלגה.
לא פועל לקיום בחירות
בפסק דין שניתן לפני מספר שבועות על-ידי המוסד לבירור עתירות כתבו השופטים, עוה"ד מנחם חכמון, הוגו שור וגד כרמי, כי מתוך "שלל טיעוניו" של בא-כוחו של כבל, עו"ד יורם אברהמי, עולה כי "מזכ"ל המפלגה לא עשה דבר כדי לקיים את הבחירות במועד שנקבע לכך [אפריל 2008, ר.א.] וכי "הצהרות לחוד ומעשים לחוד".
המזכ"ל, לדבריהם, "לא קיים את חובתו אלמנטרית לקדם בחירת ועידה וממילא לא קידם את בחירת המרכז" וזאת בניגוד לחוקה הקובעת כי "בכל מקרה לא יכהן המרכז מעל לחמש שנים". לדאבון הלב, כתבו השופטים, "אף שהמרכז נבחר לפני למעלה מחמש שנים עדיין לא נבחר אחר במקומו", זאת בשל כשלי המזכ"ל לקיים את חובתו.המזכ"ל גם לא פעל על-פי צווים שהוצאו נגדו במוסד לבירור עתירות. המצב כיום הוא שלמפלגת העבודה אין ועידה "שכן חלפו ימיה ולא ניתן להאריך את כהונתה". המרכז ממשיך להתקיים אך גם הוא לדבריהם, מעבר לזמן המוקצב בחוקה. הם ציינו כי על-רקע סוגיית הבחירות הוצאו על-ידי המוסד לבירור עתירות צווים אך כבל אינו מיישמם.
מהלך ב"חדרי חדרים"
כבל, לדבריהם, ניסה לטעון כי למעשה מדובר במהלך שתוכנן בעצה אחת עם יו"ר המפלגה, אהוד ברק, "בחדרי חדרים". זאת "כדי לעכב את כל מהלכי הבחירות הללו בלי שקויים בקשר לכך דיון כלשהו בלשכת המפלגה או אף במזכירות המפלגה ובמרכז". הם הוסיפו כי נטען בפניהם ש"ההחלטה האמורה שנתגבשה בחדרי חדרים ולא פורסמה, לא הועברה לאף גורם ופרסום לגביה לא נעשה. מדובר בהחלטה הסותרת את החוקה סותרת הסכם מחייב וסותרת החלטות שיפוטיות של מוסד זה". מדובר "בהתנהלות חריגה ביותר ואינה מקובלת במוסד דמוקרטי כמו שלנו ויש עימה סטייה חמורה מנורמות בסיסיות".
הם דחו את הטענות כי מדובר היה בהחלטה "על-רקע התפתחויות צפויות לרבות אלה הנוגעות לפרסום דוח וינוגרד. בכל הכבוד הראוי, לניסיון זה לא היה מקום ואין לו מקום והניסיון להצדיק מחדלי המזכ"ל בעניין הדוח וינוגרד הוא יותר מאשר מביך". בכל מקרה, לאחר פרסום דוח וינוגרד "ואף על-פי כן, המזכ"ל והיו"ר לא עשו המוטל עליהם ולא קידמו את החלטותינו הנוגעות לקיום בחירות באפריל 2008".
ברק יצא, כבל נשאר
השופטים חושפים עוד בפסק הדין כי על-רקע מחדליו של המזכ"ל שקלו "למנות גורם אחר שיחליף אותו לעניין הבחירות וקידומן". השופטים ציינו עוד את טענות בא-כוחו של ברק, עו"ד חיים כהן כי התנהלותו של המזכ"ל אינה על דעת יו"ר המפלגה והוא לא ידע עליה דבר.
בית הדין החליט להעביר את ההכרעה לבית הדין העליון של המפלגה, אך תוך הוצאתו של ברק מהתביעה. זאת לאחר שהעותר כהן ביקש להמשיך את ההליך רק נגד כבל ולבטלו נגד ברק.
כהן טען כי הצהרת ברק לפיה אינו מעורב וגם התערבותו של השר בנימין בן-אליעזר, הובילה לבקשתו להוציא מההליך את ברק. "לאור פנייתו של השר בנימין בן-אליעזר", וכן "לאור הודעתו הדרמטית של היו"ר ברק כי המזכ"ל ובא כוח המפלגה פעלו שלא בידיעתו. ונוכח העדר ראיה כלשהי המגבה את טענת המזכ"ל לפיה יו"ר המפלגה הוא הנושא באחריות לאי קיומן של החלטות המוסד לבירור עתירות [בנוגע לקיומן של בחירות פנימיות במפלגה, ר.א.], לא יהיה זה נכון לכלול את יו"ר המפלגה בהחלטות הרכב תלתא", כתב כהן.
דגל שחור הונף
עם זאת, כאמור, ההליך נגד כבל נמשך. כהן אף הצביע על כך כי ערעורו של ברק נגד האשמתו באחריות לעיכוב בחירות למוסדות הפנימיים, לא כלל מחאה נגד המשך ההליכים נגד כבל. "ערעורו של ברק עוסק בהחלטה כלפיו הוא, ולא כלפי ההחלטה של ההרכב לנקוט בתובענה לבית הדין העליון להוצאת מזכ"ל המפלגה מהמפלגה. לעובדה זו יש משמעות מרחיקת לכת ומשום הסכמה מכללא להחלטה לנקוט בהליכי הרחקה כלפי המזכ"ל". למעשה, טען כהן, החלטת השופטים "הניפה דגל שחור מעל ראשו, התנהגותו, התנהלותו ומעשיו של מזכ"ל המפלגה והגדירה אותם כבלתי לגיטימיים וכעילה מספקת להוצאתו מהמפלגה גם אם הוא נושא משרה רמה".
מנגד, טוען כבל באמצעות עוה"ד יורם אברהמי, המשמש כיועץ המשפטי של המפלגה, כי המוסד לבירור עתירות חרג מסמכותו כאשר החליט להגיש מטעמו תובענה לבית הדין העליון להוצאתו מהמפלגה. מדובר "בהחלטה משמעותית אשר מעולם אף לא נתקבלה וממילא מדובר בסוגיה הדורשת דיון מעמיק ורציני טרם הכרעתה". כבל דרש להביא את ההחלטה לפתחו של יו"ר המוסד לבירור עתירות על-מנת שייקבע כיצד לנהוג "שאם לא כן, ההרכב ירכוש לעצמו סמכות דרקונית להכריע בדרך אגב בסוגיה משמעותית בעלת השלכות רבות".
העותר פועל מאינטרסים אישיים
לטענתו, "הגשת התובענה לבית הדין העליון על-ידי המוסד לבירור עתירות להוצאת חברים כל שכן יו"ר או מזכ"ל, הינה צעד משמעותי אשר מעולם לא ננקט". כמו-כן טוען, כי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מתאריך 30.3.08 [כי על המפלגה לקיים בחירות פנימיות עד 30.6.08, ר.א.], "הביאה לריפוי מלא של הפגמים ככל שהיו והלכה למעשה לא נגרם נזק, ודאי שלא משמעותי כל שכן לא על-ידי כבל (בטח שלא כזה שרק באחריותו) המחייב נקיטת פעולות קיצוניות".
כבל גם תקף את העותר, והאשימו כי הוא פועל "בחוסר נקיון כפיים ובחוסר תום לב", וכן "מתוך אינטרסים פוליטיים אישיים לא רלוונטיים תוך שהוא משתמש במוסד כקרדום לחפור בו". כהן פועל לטענתו ממניעים של "סכסוך פוליטי ואישי", שכן השניים התמודדו "האחד נגד השני לתפקיד מזכ"ל".
ההחלטה להוציאו מהמפלגה, טוען כבל, היא החלטה בעלת משמעויות ציבוריות מרחיקות לכת ו"תגרום לנזק בלתי הפיך למפלגה וממילא תבוא בניגוד מוחלט להכרעת כלל הבוחרים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה