האם מספר היהודים בקנדה מצטמצם?

מפקד האוכלוסין שנערך בקנדה בשנת 2006 ואשר ממצאים חלקיים ממנו פורסמו בשבוע שעבר, מלמד כי הקהילה היהודית בקנדה הולכת ומצטמצמת. כל 25 קבוצות האוכלוסיה האתניות בקנדה הגדילו את מספרן למעט שתיים - אלה שהגדירו את עצמם קנדים או יהודים. בשנת 2001 היהודים היו קבוצת האוכלוסיה ה-17 בגודלה בקנדה ואילו בשנת 2006 הם ירדו למקום ה-26.

בחתך של הפרובינציות - באונטריו ירדו היהודים מהמקום ה-15 ל-19 ובקוויבק מה-10 ל-13. מספרם הכולל של היהודים בקנדה עמד בשנת 2006 על 315,000 נפש, נתון המבטא ירידה של 9% לעומת 2001 (348,000). הריכוז הגבוה ביותר של יהודים נמצא בטורונטו (141,685), במונטריאול (71,380) ובוונקובר (21,465).

ההסבר לנתונים המפתיעים קשור ככל הנראה למאפיינים המיוחדים של הקהילה היהודית. קלוד ייל, חוקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקנדה, אומר כי הניתוח שנערך על-פי חתך אתני יוצר לעיתים עיוות בכל הקשור לקהילה היהודית, שכן היהדות קיים בלבול בשאלה אם היהדות היא דת או קבוצה אתנית. לדבריו, לעתים יהודים מגדירים את עצמם כקנדים, פולנים או ישראלים. במפקד האוכלוסין האחרון לא נכללה שאלה באשר לדת, ושאלה כזו תופיע במפקד האוכלוסין הבא ב-2011.

ג'ק ג'דווב, מראשי הקהילה היהודית במונטריאול, טוען (JTA) כי הממצאים משקפים את העובדות הבאות: תמותת היהודים בקנדה גבוהה מהילודה, ילדי המהגרים היהודים נוטים שלא להגדיר את עצמם כיהודים ורבים נוטים שלא להגדיר את עצמם כיהודים כאשר שאלון המפקד אינו מציג שאלה מפורשת בעניין זה.

גם ג'ים טוצ'נר, מרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת מגיל במונטריאול, סבור כי נתוני המפקד מטעים בגלל שאין הם מתייחסים לסעיף הדת אלא להגדרה כללית יותר של השתייכות אתנית. בראיון ל-JTA אמר טוצ'נר, כי המרכיב האתני אינו הגורם היחיד היוצר את הזהות היהודית ולא ניתן רק על פיו לקבוע את מספר היהודים.