ארבעה חודשי מאסר להורה שתקף את בתו

הנאשם (ששמו לא פורסם), הורשע על-פי הודאתו בעבירה של תקיפת קטין לפי סעיף 368 ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על-פי כתב האישום, תקף הנאשם את בתו וגרם לה חבלה של ממש. ב"כ המאשימה טענה שהכאת ילד באמצעות חגורה הוא אירוע קיצוני, קשה ואכזרי. שהרי לא מדובר במכה או בסטירה, אלא במעשה של התעללות ממש והחבלות שנמצאו על גופה של הקטינה, מדברות בעד עצמן. הסנגור טען מנגד, כי מדובר באירוע חד פעמי וחריג שנעשה על-רקע אי השלמת הנאשם עם התנהגות בתו הקטינה.

בתי המשפט ראו באלימות הורים כלפי ילדיהם, עבירה חמורה ונקטו עמדה מחמירה בבואם לגזור את עונשם של הורים אלה. השופט שמעוני ציין, כי אין לקבל ענישה גופנית של ילדים כדרך לחינוכם. הצורך להטיל ענישה מחמירה בעבירות אלימות כלפי ילדים, בא לידי ביטוי בחוק העונשין, בו נקבעו עבירות מיוחדות לתקיפת קטינים, אשר הענישה לצידן מחמירה ביחס לעבירות אלימות אחרות.

בית המשפט אף הוסיף, כי נוסף לחובת ההורים לחנך את ילדיהם, מוטלת על ההורים גם החובה לדאוג לרווחתם ולביטחונם הגופני של ילדיהם. הורים הנוהגים אלימות כלפי ילדיהם, מפרים חובתם זו. חומרת העבירה בה הודה הנאשם מחייבת גזירת עונש של מאסר בפועל, אשר יבהיר לנאשם, כי מעשיו חמורים ופסולים ובצדם, ענישה ממשית.

לאור כל האמור, נקבע על-ידי ביהמ"ש, כי הנאשם ירצה מאסר למשך 12 חודשים, מתוכם 4 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות ויורשע בה.