מחקר חדש של החוקרת יעל אשי מהאונ' העברית, שיוצג לראשונה בכינוס במכון ון ליר בירושלים, מגלה כי קיים תהליך של דה- הומניצזציה ודה לגיטימציה באופן שבו מוצגת ישראל במדיה הפלשתינית בשטחים. המחקר מגלה כי ישראל מוצגת כסכנה אולטימטיבית לפלשתינים. האויב הציוני מוצג חסר פנים (בעיקר המנהיגים). התמונות קשות, אלימות, נעדרות הומאניות ואנושיות ומציגות אויב ציוני דמוני הנראה בעיקר בטנקים וכחיילים.
החוקרת יעל אשי תציג בכנס את מחקרה "התעמולה החזותית של החמאס והפת"ח סביב הבחירות למועצה המחוקקת בשנת 2006" שממנו עולה פער משמעותי בין המסרים המילוליים הרכים של בכירי החמס בשטחים כלפי הפת"ח לבין מסרי התעמולה החזותית הקשים בתקשורת. אשי תציג בכנס חלק מ- 250 תמונות שנותחו במחקרה ופורסמו במהלך בשני עיתונים נבחרים (השבועון "אלרסאלה" של החמאס והיומון "אלאיאם", המזוהה עם הפת"ח).המחקר עוסק גם בתעמולה של כל אחת מהתנועות ביחס לעצמה, ליריבתה הפוליטית ולישראל.
מחקר נוסף של הדוקטורנטית טלי שנהב שיוצג בכינוס מגלה מגמה של שינוי במעמדן של הנשים בסעודיה ובירדן. המחקר בדק מסרים מגדריים לנשים ולנוער בערוצי הלוויין הממלכתיים בירדן, בסעודיה ובתוניסיה. שנהב מגלה כי בסעודיה, השמרנית מבין שלוש המדינות, הנשים מקבלות זמן מסך משלהן והן משתמשות בו לקידום מעמדן בחיים הפרטיים ובחיים הציבוריים. הנושאים העולים לדיון בתוכנית לנשים בסעודיה כוללים אלימות במשפחה, מי בפועל שולט על התקציב המשפחתי (בדרך כלל הנשים), הצורך בהשכלה גבוהה, כמו גם קידום יצירה נשית. אך השינוי באולפן לא חלחל למציאות. שנהב מגלה עוד כי בירדן המצב נראה הפוך. הנשים בחיים האמיתיים המוצגים בטלוויזיה נראות עצמאיות, חופשיות לבחור את לבושן, כשהן מהוות חלק מהעולם האמיתי של הגברים (כולל חברות פרלמנט). אולם תוכניות הטלוויזיה אינן משמשות במה מרכזית לקידומן האישי ולהעצמתן. בתוניסיה המצב שונה לחלוטין מהמצב בסעודיה ו בירדן. הנשים והגברים על מסך הטלוויזיה שווים. סקירת תוכניות הטלוויזיה בירדן, בסעודיה ובתוניסיה חושפת עולם שלם של ערכים ודגשים שמערב לא מודע לקיומו. מדינות ערב מכירות בצורך לקדם שוויון בין המינים והן פועלות ליישם שוויון זה כל אחת בקצב ובדרך שלה והן עושות זאת לא בגלל השפעה מערבית, אלא מתחושה שזה הדבר הנכון עבורן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה