ליקוי בריאות לא הוכר כמחלת מקצוע

תושב ירושלים עבד במוסך לתיקון אגזוזים ורדיאטורים, בעיר, משנת 1996 ועד לחודש מרס 2003. האיש עבד במשרה מלאה: חמישה ימים בשבוע 8 שעות, ובימי שישי חמש שעות. בכתב תביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד ביטוח לאומי, טען שבמהלך עבודתו השתמש בחומרים כימיים ובכלי ריתוך שגרמו לליקוי בריאותיו. "בסוף יום עבודה הייתי מכוסה באבק מהחומרים ששימשו אותי". התובע צירף חוות דעת רפואית לפיה הוא סובל מהפרעה חסימתית קלה בדרכי הנשימה. התובע הוסיף שבעברו הרחוק עישן סיגריות.

הצדדים הסכימו שבית הדין ימנה מומחה רפואי, פרופסור, שיבדוק את הדברים הבאים: מהו הליקוי ממנו סובל התובע בריאותיו? האם הליקוי הינו תולדה של מצבו הרפואי הבסיסי? האם לתובע נתונים בסיסים המצביעים על סיכון מיוחד? מה השפעת תנאי העבודה על הופעת הליקוי? האם הליקוי הינו בגדר מחלת מקצוע? אם הליקוי הינו תולדה של מצבו הרפואי הבסיסי וגם של תנאי העבודה מה תרומת כל אחד מאלה על הופעת הליקוי? בחוות דעתו קבע המומחה שהתובע אינו סובל ממחלת ריאות כרונית ואין לו הפרעה חסימתית בדרכי הנשימה. בא-כוחו של התובע השיב שהמסמכים עליהם הסתמך המומחה לא היו קריאים ומכאן שלא ניתן לקבוע מסמרות באשר למצבו של התובע.

בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי קבע השופט אייל אברהמי, שלמרות שאחד המסמכים, עליהם הסתמך המומחה, לא היה קריא, ניתן היה לשחזרו ובהתאם לשחזור נקבעו ממצאים. "כאמור המומחה הגיע למסקנה ברורה ונחרצת כי לתובע אין מחלת ריאות כרונית. מסקנה זו מתבססת על יסוד תיק רפואי שלם ועב כרס שנשלח למומחה כולל נתונים שונים כשאחד מתוכם הינו עקומה שלא היתה קריאה אך ניתנת לשחזור. לאור מכלול החומר הרפואי הגיע המומחה למסקנתו".

השופט הדגיש שחוות דעת המומחה, היתה ברורה ולא השתמעה לשתי פנים. "חוות הדעת מקובלת עלינו ואנו מעדיפים אותה על פני הדברים אליהם מפנה בא-כוח התובע. אין כל סיבה לסטות מחוות הדעת של המומחה שמונה על-ידי בית הדין. לאור האמור ולאחר שאימצנו את חוות דעת המומחה, אנו מגיעים למסקנה שאין לתובע מחלת ריאות כרונית ובכל אופן אין קשר סיבתי לעבודתו, והתובע לא נפגע בריאותיו כתולדה של העבודה". התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.