אגד תשלם פיצוי בגין איחור

יאנה רובינוב וליאורה אזולאי, תבעו את אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל בשל שיבושים בהגעת האוטובוסים 948 ו-949 ורמת תחזוקה ירודה. מכתב התביעה עלה שבתאריך: 8.7.07 ו-5.9.07 לא הגיע אוטובוס לתחנת המוצא, בתאריך: 31.10.07 התפוצץ גלגל בתחילת הנסיעה, בתאריך: 8.10.07 אוטובוס יצא באיחור ובתאריך: 7.11.07 נתקע אוטובוס והחלופי הגיע באיחור של חצי שעה.

לטענתן, העיכובים בהגעת האוטובוסים גרמו להן לאחר למקום עבודתן בירושלים שכן הן תלויות בתחבורה הציבורית. התובעות התלוננו שהאוטובוסים היו מלוכלכים וברמת תחזוקה ירודה דבר שהעיב על הנסיעה. כמו כן שחייהן היו בסכנה כשהאוטובוס נתקע ברחבי הבקעה ונגרמה להן עוגמת נפש.

בכתב ההגנה השיבה אגד שהתובעות לא הוכיחו נזק ועל כן יש לדחות את התביעה. לדבריה, על-פי הוראות צה"ל היא חייבת להפעיל בקווים: 948 ו-949 אוטובוסים ממוגני ירי ומתקשה בכך. "מיגונם של האוטובוסים נעשה על-ידי פיקוד העורף, המוגבל מבחינה תקציבית, ולא על ידינו. קיים מחסור באוטובוסים ממוגני ירי והצי הקיים 'הזדקן' והתקלות בו רבות. בעטיין של תקלות אלו נגרמים עיכובים רבים בהגעת האוטובוסים ליעדם". לטענתה, חרף המצב המכאני של האוטובוסים הממוגנים, האיחורים נדירים ומקורם בכוח עליון. כמו כן שהאוטובוסים עוברים ביקורת קפדנית וניקיון יסודי, מספר פעמים ביום, לפני ההגעה לתחנה. "היחס שקיבלו התובעות היה אדיב", הוסיפה אגד.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, חייבה השופטת ייעל ייטב, את אגד לשלם לכל אחת מהתובעות 200 שקל פיצוי כולל בגין עיכובים בתוספת 250 שקל הוצאות משפט. לדברי השופטת, התובעות ציינו טענות כלליות ולא עסקו באירועים ספציפיים למעט אחדים. "הטענה המרכזית הטעונה ליבון והכרעה נוגעת לשאלת העיכובים בהגעת אוטובוסים לתחנה במועדים שנקבעו לכך. הרושם הכללי העולה מכתב התביעה ומכתב ההגנה כאחד הינו שהשירות בהיבט זה לקוי. התובעות מתגוררות בחבלי ארץ נידחים, תלויות בתחבורה הציבורית ובקווי התחבורה שמעמידה הנתבעת לרשותן. איחור בהגעת האוטובוס משמעו היעדרות מהעבודה או מכל פעילות אחרת. נפסק לא אחת שעיכוב בהגעת אוטובוסים או רכבות עשוי להצמיח עילת תביעה. עולה שלא היה באפשרות הנתבעת להבטיח שירות סדיר ואת הגעתם של האוטובוסים ליעדם בזמן".

השופטת הוסיפה שלזכות אגד ייאמר ששיפרה לאחרונה את השירות ותגברה את האוטובוסים הממוגנים. עוד נקבע בפסק הדין שהתובעות לא פירטו את הנזק שנגרם והסתפקו בטענות כלליות ולא הוכיחו שהאוטובוסים היו מלוכלכים. "תקלות כגון התפוצצות צמיג או נזילת מים אינן בשליטת הנתבעת, והגעת אוטובוס חלופי כעבור 30 דקות נראה לי סביר".