מורה שסבלה מצרידות ביקשה פיצוי

הדס בן ישי תבעה את המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לאחר שבקשתה, להכיר בצרידות כפגיעת מקרוטראומה, נדחתה. בדיון בבית הדין הסכימו הצדדים למינוי מומחה שיחווה דעתו בסוגיית הקשר הסיבתי שבין הצרידות לתנאי עבודתה של המורה. בן ישי בת ה-36 החלה לעבוד כמורה בחודש ספטמבר 1997 ועבדה בין 4 ל-5 ימים בשבוע במשך 5 שעות. הצרידות הופיעה שנה לאחר מכן ובשנת 2004, עברה בדיקה במיתרי הקול, באמצעות סיב אופטי, שהעלתה ממצאים של אודם ואי סגירה.

מומחה בית המשפט זימן את התובעת לבדיקה לאחר שלדבריו, הממצאים שהציגה היו בלתי אחידים. בהודעה לבית הדין אמר שהתובעת ביקשה לעבור בדיקה רגילה שלא באמצעות אנדוסקופיה והודיעה שהיא בהריון ואינה מעוניינת בבדיקה פולשנית במצבה. בסופו של דבר, הדיון "הוקפא" עד לאחר הלידה אלא שאז הודיע עורך דינה של התובעת שהיא חוששת מהבדיקה, ומבקשת שהמומחה יקבע ממצאים בהסתמך על החומר הקיים וחוות הדעת מטעמה. המומחה הודיע לבית הדין שללא בדיקת התובעת אינו יכול לחוות את דעתו הרפואית בעניינה.

בדיון בפני השופטת מיכל אריסון-חילו, טען עורך דינה של התובעת שאין לכפות על מרשתו בדיקה רפואית פולשנית וזכותה שהתביעה תוכרע בהתאם לחומר המצוי בתיק והממצאים הרפואיים שהציגה. המוסד לביטוח לאומי ביקש למחוק את התביעה לאחר שלא הוכחה ובהעדר ממצאים רפואיים שיתמכו בה. הביטוח הלאומי הפנה לסעיף 6 להנחיות בדבר מומחים-יועצים רפואיים, הקובע שהמומחה הרפואי רשאי לבדוק את התובעת והבדיקה טרם נעשתה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר מחקה השופטת את התביעה, לאור נסיבותיה המיוחדות, למרות שדינה להידחות בהיעדר הוכחה וללא צו להוצאות. "אכן לפי סעיף 6 להנחיות בדבר מומחים-יועצים רפואיים מומחה רפואי רשאי לבדוק תובע וזה חייב לעשות את כל הדרוש לאפשר למומחה למלא את תפקדו. המומחה הרפואי הבהיר באופן מפורש, כי ללא בדיקת התובעת אין הוא יכול לחוות את דעתו. ברי כי אין ניתן לכפות על התובעת לעבור את הבדיקה, ברם התוצאה מכך היא שהמומחה הרפואי אינו יכול לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הצרידות, לה טוענת התובעת, לבין תנאי עבודתה, ובנסיבות אלה אין התובעת מוכיחה את תביעתה".