ירידה של 70% בשיעורי תמותת תינוקות

תמותת התינוקות ירדה ב-70% ב-25 השנים שבין 1979 ל-2004 - מ-15.2 ל-1,000 לידות חי ל-4.8. כך עולה (יום ב', 31.3.08) מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

ירידה גדולה יותר אצל היהודים

מנתוני הלמ"ס עולה, כי בקרב יהודים השיעור ירד מ-12.5 ל-3.4 - ירידה של כ-73% ואילו בקרב ערבים מ-23.5 ל-8.2 - ירידה של כ-65%.

מהלמ"ס נמסר, כי למרות הירידה שנרשמה בשתי קבוצות האוכלוסיה, נשמר יחס של 1:2 בשיעור תמותת התינוקות בקרב ערבים לעומת יהודים, עם תנודתיות מסוימת במשך השנים.

כמו-כן, נמצא כי התמותה בחודש הראשון לחיים ירדה באותן שנים ב-80% בקרב האוכלוסיה היהודית וב-60% באוכלוסיה הערבית ואילו תמותת התינוקות בגיל חודש עד שנה ירדה באותה תקופה ב-70% בקרב שתי הקבוצות.

משקל לידה נמוך - מוביל לתמותה מרובה

על-פי הנתונים, כ-75% מהתינוקות שנולדו במשקל של פחות מק"ג בשנים 1980-1979, נפטרו בשנה הראשונה לחייהם, בעוד שבשנים 2004-2003 נפטרו פחות מ-40% מהתינוקות שנולדו במשקל זה.

מהלמ"ב נמסר, כי משקל הלידה האופטימלי, בו שיעור התמותה הוא הנמוך ביותר, הוא 3.9-3.5 ק"ג. בשנים 1980-1979 כחמישה וחצי פרומיל (אלפית) מהתינוקות שנולדו במשקל זה נפטרו בשנה הראשונה לחייהם ובשנים 2004-2003 פחות מ-1.5 פרומיל מהתינוקות שנולדו במשקל זה נפטרו בשנה הראשונה לחייהם.

כמו-כן, בקרב יהודים נפטרו פחות מפרומיל אחד מקרב היילודים שנולדו במשקל זה ובכל קבוצות המשקל חלה במשך השנים ירידה של בין 70% ל-80% בשיעורי התמותה, למעט בקבוצת המשקל של פחות מק"ג, שם הירידה בתמותה היא של 50%.

יותר תמותה בשבוע הראשון לחיים

עוד עולה מהנתונים, כי כמחצית מהתמותה מתרחשת בשבוע הראשון לחיים וכ-20% מתרחשת בין גיל שבוע לחודש. בנוסף, נמצא כי בקרב יהודים, 52% מהתמותה מתרחשת בשבוע הראשון וכ-20% בין גיל שבוע לחודש ואילו בקרב ערבים, התמותה יחסית מאוחרת יותר - רק כ-42% מהתמותה מתרחשת בשבוע הראשון וכ-16% בין גיל שבוע לחודש.

תמותת תינוקות - קשורה לגיל האם

נמצא, כי יילודים שנולדו לאמהות שגילן נמוך מ-20 או שגילן 40 ויותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפטירה מאשר יילודים שנולדו לאמהות בגילאי 39-20.

על-פי נתוני הלמ"ס, קבוצת גיל האם בה שיעורי תמותת התינוקות הנמוכים ביותר היא 34-30. בתחילת שנות ה-80 תמותת התינוקות לנשים שילדו בגילאים 29-25 היתה הנמוכה ביותר ושיעורי תמותת התינוקות לאמהות שילדו בגילאים 34-30 נמוכים ביותר ממחצית מאשר לאמהות שילדו לפני גיל 20 וב-40% לעומת אמהות בגילאי 44-40.

סיכון גדול יותר בלידות מרובות עוברים

כ-4.5% מהלידות בשנים 2004-2001 היו לידות מרובות עוברים.

מהלמ"ס נמסר, כי ליילוד שנולד בלידה מרובת עוברים, סיכון גדול כמעט פי 6 למות בשנה הראשונה לחייו מאשר ליילוד שנולד בלידת יחיד. בנוסף, נמסר כי שיעורי התמותה של תינוקות הנולדים בהריון מרובה עוברים גבוהים במיוחד בשבוע הראשון לאחר הלידה.

מהממצאים עולה, כי בקרב יהודים הסיכון של יילוד בלידה מרובת עוברים למות בשנה הראשונה לחייו גבוה כמעט פי 8 לעומת יילוד בלידת יחיד, ואילו בקרב ערבים הסיכון גדול פי 4.5.

סיבות מוות

נמצא כי הסיבות העיקריות לתמותת תינוקות בשנים 2004-1997 היו מצבים פרינטליים (הפרעות הקשורות להריון, לתהליך הלידה ולתקופה המיידית שלאחר הלידה) ומומים מולדים (45% ו-24% מסך הפטירות בהתאמה).

בקרב יהודים, פרופורצית התמותה בשל מצבים פרינטליים גבוהה יותר (56%) לעומת הפרופורציה בקרב ערבים (33%), ואילו פרופורציית התמותה ממומים מולדים נמוכה יותר (22% בקרב יהודים לעומת 31% בקרב ערבים).

בשנים 2004-2001 נרשמו 92 מקרים של תמותה ממוות עריסה לעומת 246 מקרים בשנים 1990-1993.