הגנת "זוטי דברים" חלה גם בדיני תעבורה

שאלה מעניינת עמדה בפתחו של בית המשפט. דובר בנהג ותיק הנוהג עשרות שנים ללא כל הרשעה ו/או דוח, וטעה פעם אחת בעבירה ראשונה בחייו, האם ניתן לומר שמדובר ב"זוטי דברים"? ורשאי בית המשפט לזכותו?

בית המשפט בקביעתו, ציין כי למרות שבדרך כלל יירתע מלקבוע כי עבירות תעבורה הן זוטי-דברים, הרי ישנם מקרים שבהם ראוי לעשות כן כמו במקרה שלפנינו, הנאשם, מילוא יגאל, יליד שנת 1939 שקיבל את רישיון הנהיגה שלו בשנת 1962. מאז במשך 46 שנות נהיגה אין לו אפילו הרשעה אחת!! גיליון הרשעותיו נקי לחלוטין. אין לנאשם כל הזמנה לדין או קנס ואפילו לא עבירת חנייה.

במקרה שלפנינו נתפס והתברר כי נסע במכונית שאין לה מבחן רישוי ("טסט"). הנאשם הודה באשמה וכתב לבית המשפט כי אין לו עבירות תעבורה, וכי גם את העבירה הנוכחית עבר בתום לב. אשר על כן ביקש כי האשמה תומר באזהרה. ביהמ"ש ציין כי נבדקו רישומיו התעבורתיים על-מנת לוודא טענה זו. ניסיון החיים מלמד שלא תמיד מדייקים הנהגים בתיאור הרשעותיהם הקודמות (אם מחמת שכחה ואם מסיבות אחרות). אולם במקרה שלפנינו אין חולק כי לא נטענה נגד הנאשם כל טענה ב-46 השנים האחרונות של נהיגתו.

האם קיימת הגנת "זוטי דברים" בדיני תעבורה לפי סעיף 34יז לחוק העונשין - המלומדים חלוקים בדעותיהם האם יש לתת פרשנות מצמצמת או מרחיבה להגנת "זוטי דברים". פרשנות מצמצמת תטען כי ההגנה תתפוס אם המעשה קל ערך מבלי קשר לנסיבות האישיות של העושה, ומבלי קשר לדברים מחוץ למעשה כגון הזמן הרב שעבר.

אולם ישנן גם דעות התומכות בפרשנות מרחיבה יותר. אם נכיר בהגנת "זוטי דברים" בתעבורה, הרי אין לדבר סוף. חלק גדול מעבירות התעבורה יכולות להיתפס כ"זוטי דברים". כל נהג יכול לטעון כי האטה ולא עצירה (בתמרור עצור) היא "זוטי דברים", או שנסיעה במהירות של 10 קמ"ש מעל למותר היא "זוטי דברים" וכו'.

ברור שלא ניתן לקבל זאת. בית המשפט קבע, כי יש לנקוט משנה זהירות בדיני התעבורה לפני שנקבע כי עבירה ספציפית חוסה בכנפיה של הגנת "זוטי דברים". אולם ברור שלא ניתן לטעון בצורה גורפת כי אין הגנת "זוטי דברים" בתעבורה. בית המשפט ציין, כי הפסיקה קבעה כי יש צורך בארבעה תנאים מצטברים ליישום הגנה זו, טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי. אם אחרי ששמע בית המשפט את כל הנסיבות, העדים והראיות, הגיע למסקנה כי טוב היה לו לכתב אישום זה שלא הוגש משהוגש, מראה הדבר כי כנראה מדובר ב"זוטי דברים".

מדובר במקרים שבהם מגיע בית המשפט למסקנה שלמרות שנעברה אולי עבירה מהבחינה הטכנית, לא היה ראוי להגיש את כתב האישום. במקרה שלפנינו מדובר בנהג שהוא כנראה זהיר למופת, בית משפט זה ראה מטבע הדברים רישומים תעבורתיים רבים של עשרות אלפי נהגים במהלך השנים. במדינת ישראל נוהגת המשטרה לרשום הרבה מאוד הזמנות לדין והודעות קנס לנהגים (כמיליון לשנה). ואם בכל זאת נוהג הנאשם ארבעים ושש שנה ולא נרשמה לחובתו ולא עבירה אחת, יש לשבחו על כך. אין לנו אלא לקוות שנהגים רבים ינהגו כמוהו.

בית משפט זה חייב לעתים רבות להעניש נהגים עבריינים בחומרא יתירה. אולם כשם שנוהגים וצריכים אנו לנהוג כלפי נהגים שאינם זהירים, מן הראוי שנתייחס בצורה הפוכה לאלו שהוכיחו על עצמם כי משתדלים הם לנהוג בזהירות הראויה. בית המשפט קבע, כי המקרה שלפנינו, ראוי לחסות תחת כנפי הגנת "זוטי דברים". זאת למרות שפורמלית בוודאי עבר הנאשם את העבירה. לאור האמור הוחלט לזכות את הנאשם.