התופעה של תרופות נוגדות דיכאון המאבדות מיעילותן לאורך זמן משפיעה על כ-20% מהאנשים הנוטלים תרופות אלו, ומכונה השפעת "poop-out" (להישאר בחוסר פעולה). במקרים כאלו, התרופות פשוט מפסיקות להיות יעילות. רופאים אינם מבינים לחלוטין מה גורם לכך, אך גורמים שאתם והרופא שלכם תוכלו לשקול כאחראים לכך כוללים:
* נסיגה או החרפה של דיכאון. עבור רוב האנשים, דיכאון היא מחלה שתחזור לפחות פעם אחת - אם לא בתדירות גבוהה אף יותר - לאחר האפיזודה הראשונה. לפעמים דיכאון מחריף ללא כל סיבה נראית לעין או בעקבות לחץ נוסף המבטל את השפעות התרופות.
* מצבים רפואיים מתחת לפני השטח. מצבים מסוימים, כמו תת פעילות בלוטת התריס, עלולים לגרום לתסמינים של דיכאון. חשוב לשלול מצבים כאלו כגורם להחרפה של דיכאון.
* הזדקנות. לפעמים דיכאון עלול להחריף עם ההזדקנות.
* תרופה חדשה. תרופות מסוימות למצבים שאינם קשורים לדיכאון עלולות לשבש את חילוף החומרים של הגוף ואת הדרך שבה הוא משתמש בתרופות נוגדות דיכאון, וכך לפגוע ביעילותן.
* הערכה מחדש של אבחון מקורי. לדוגמא, ייתכן שמחלה שאובחנה קודם לכם כדיכאון מתבררת כהפרעה דו-קוטבית, בה דיכאון הוא מאפיין בולט. [תרופות אנטי דכאוניות - לא לטיפול בהפרעה דו קוטבית].
החדשות הטובות הן כי התאמה של מינון, שינוי תרופה או הוספת תרופות אחרות הן בדרך כלל דרכים יעילות לביטול השפעת ה"poop-out". פסיכותרפיה יכולה לעזור גם כן.
מכל הסיבות הללו, חשוב שבזמן השימוש בתרופות נוגדות דיכאון פסיכיאטר מיומן יסקור את הגורמים האפשריים וההתערבויות שיוכלו להיות יעילות במקרים שבהם התרופות מאבדות מיעילותן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה