יזהר אסא תבע את חברת אלוניאל בע"מ (זכיינית מקדונלדס) בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה בסכום של 17,800 שקל לאחר שהופתע לגלות שהחברה לא החזירה לו עודף במשך כחודשיים.
מכתב התביעה עלה שאסא העובד בנמל התעופה בן-גוריון רכש ממעבידו תלושי מזון בסך של 11.5 ונהג לקנות באמצעותם ארוחות בסניף מקדונלדס בשדה. התעופה. "ביום 21.12.07 רכשתי כהרגלי מהנתבעת גלידה בעלות של 8 שקל ומסרתי תלוש מזון בסך 11.5 שקל. לא קיבלתי עודף בסך 3.5 שקל ובקבלה נרשם שסכום העדף הוא 0. כך גם היה ביום שלמחרת. כשרכשתי ארוחה בשווי 37.5 שקל בתלושי מזון על סך 34.5 שקל נדרשתי להוסיף 3 שקלים". לדברי אסא, הנתבעת נטלה כספים שלא כדין כשלא נתנה לו עודף כשקנה מוצרי מזון שערכם נמוך מערך התלוש.
בכתב ההגנה ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה בהיעדר יריבות. לדבריה, טענותיו של התובע צריכות להתברר מול מעבידו שמספק לו את התלושים כאשר היא מכבדת את התלושים מכוח הסכמים עם אותו מעביד. כמו כן שההסדר עם מעסיקו של התובע קבע שבמקרה של רכישת פריט ששוויו נמוך משווי התלוש לא יינתן עודף או זיכוי ועל המעביד הוטלה חובה ליידע את העובד בעניין. "כך אנו נוהגים וכך נוהגות יתר המסעדות שבמתחם נמל התעופה בן-גוריון שמספקות שירותים לעובדי החברות בנמל התעופה".
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר חייב השופט זכריה ימיני, את הנתבעת לשלם לתובע 500 שקל לאחר שקבע שסכום התביעה הוגש ללא תימוכין. לדברי השופט, הנתבעת לא הוכיחה שהסכם ההתקשרות בינה לבין מעסיקו של התובע היה ידוע לתובע. "הנתבעת לא הציגה לבית המשפט את הסכם ההתקשרות, לא הביאה את מעסיקו כעד לאמיתות תוכן החוזה. על הנתבעת היה להוכיח שהתובע יודע את התנאי שהנתבעת אינה חייבת להחזיר עודף מהתלושים".
השופט הוסיף שחובת תום הלב החלה על הנתבעת כלפי התובע ולקוחות שכמותו, מחייבת הצבת שלט במקום בולט במסעדה המודיע שאינה מחזירה עודף מתלושי מזון. "התובע ושכמותו הם צדדים שלישיים לחוזה שבין הנתבעת ומעבידו של התובע וכמי שהחוזה לטובתו, זכאי לדעת פרט זה. המקום היעיל ביותר להביא לידיעת התובע את ההסכמה בדבר אי החזרת עודף מהתלושים הוא המסעדה". השופט הוסיף שבין התובע לנתבעת אכן קיימת יריבות, שכן החוזה בינה לבין מעבידו של התובע הינו חוזה לטובת צד ג' שהוא התובע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה