ביהמ"ש: סא"ל אל-הייב עדיין מסוכן

בית המשפט דחה (יום ד', 19.3.08) את בקשתו של סא"ל עומר אל הייב לסווגו כאסיר פלילי ולא ביטחוני ולהסיר ממנו את המגבלות של אסירים ביטחונים.

אל הייב, נכה צה"ל בשיעור של כמעט 100%, הורשע בשנת 2002 בעבירות של ריגול ומגע עם סוכן של ארגון חיזבאללה. בין היתר הורשע בשל איסוף מידע על תנועותיו של מי שהיה אז מפקד פיקוד צפון גבי אשכנזי, כיום הרמטכ"ל, כמו כן נקבע כי מסר מידע על עמדות, תנועות טנקים במרחב הפיקוד, מטוסים חיל האויר והוא אף העביר בשלש הזדמנויות ידיעות סודיות לחיזבאללה.

נגזרו עליו 15 שנות מאסר שצומצמו לאחר מכן ל-10 שנים. אל הייב עתר בבקשה להסיר את המגבלות המוטלות עליו. בעתירה טען כי לפני הרשעתו הוא היה כלוא ללא הגבלות ורק עם סיום המשפט הוטלו עליו המגבלות הכוללות מניעת חופשות הגבלת ביקורים ומניעת שימוש בטלפון.

לטענתו, המגבלות הן מגוחכות לאור העובדה כי מרבית בני משפחתו משרתים בזרועות הביטחון. עוד ציין כי מצבו הפיזי והמנטאלי עקב פציעתו בשנת 1996, הינם כאלה המאיינים כל סכנה הנובעת ממנו לבטחון המדינה. לדברי אל-הייב כי לאחר פציעתו לא חזר למערך הגששות ומאז שנת 2002 הוא אינו משרת בצבא כלל ולכן "אין ברשותו מידע בעל חשיבות".

לטענתו, בשל עברו הצבאי לא ניתן היה לשכנו באגף הביטחוני ולכן הוא מגדר "אסיר טעון הפרדה", וכי מאפריל 2007 הוא כלוא באגף השמור.

מנגד, השב"כ התנגד להסרת המגבלות בטענה כי עדיין נשקפת ממנו סכנה לבטחון המדינה. בחוות דעת שנמסרה מטעם השב"כ לבית המשפט נטען כי הוא "לא שיתף פעולה בחקירותיו ושמר על שתיקה במשך זמן ממושך, בקשר לתוכן המדויק של המעשים שבוצעו על ידו". לטענת השב"כ פעילותו תואמת לדפוס הפעולה הפעלת החיזבאללה את אלו שהוא מגייס מקרב אזרחים ערבים ישראלים לצורך העברת מידע מודיעיני תמורת סמים. "ממצאים לדפוס פעולה זה התגלו במלחמת לבנון השנייה". השב"כ הוסיף בחוות הדעת כי מעשיו של אל הייב גרמו לנזק של ממש לבטחון המדינה, וכי לאור דפוס הפעלתו, באמצעות קשר טלפוני עם סוכן של ארגון החיזבאללה, לא ניתן לשלול את האפשרות, כי הסרת המגבלות המוטלות עליו, בכל הנוגע לחופשות, שימוש בטלפון והרחבת מעגל המבקרים - יהוו סיכון לבטחון המדינה".

עוד טענו בשב"כ כי העובדה שבטעות לא הוטלו עליו מגבלות "אינה שוללת את המסוכנות העתידית הנובעת מאל הייב ואינה שוללת את החשש, כי הוא ניצל טעות זו גם בעבר, ליצירת קשרים עם גורמים עוינים והמשכת פעילותו. אמנם, הוא טוען כי לא ניצל לרעה את תקופת שהותו בכלא הצבאי, אך אין כל אפשרות לאשש טענה זו".

כאמור בקשת אל הייב להסיר את המגבלות נדחתה על-ידי בית המשפט. עוד נדחתה בקשתו לעבור למתן כליאה בצפון הארץ כדי להקל על בני משפחתו, בכללם אשתו וארבעת ילדיו, לבקרו.

בהחלטה כתבה השופטת דפנה אבניאלי כי הכרעתה מבוססת בין היתר על "מידע מודיעיני" שהוצג בפניה במהלך הדיון. "מהמידע עולה, ככל שניתן לפרט, כי העותר מקיים קשר שלילי עם אסיר פלילי באגף, וכן כי בכוונתו להבריח חפץ אסור לבית הסוהר".

אבניאלי הוסיפה כי אל הייב "שהקדיש את מיטב שנותיו וכישרונו לטובת בטחון המדינה, התדרדר מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. העותר נפגע בגופו ובכבודו, עת הורשע בעבירות חמורות, נשלח לבית האסורים וגורש בבושת פנים מצה"ל. אם נכונה טענתו, כי שינה היום מדרכיו ולא נשקפת עוד סכנה ממנו, טוב יעשה אם ימסור לחוקרי השב"כ את כל מידע המצוי בידיו. פעולה זו תאפשר לגורמים המקצועיים להעריך את המסוכנות הנשקפת ממנו לבטחון המדינה כיום, ולקבוע אם יש מקום להקל בתנאי מאסרו, כמבוקש על ידו".