החשש: הציפיות יגשימו עצמן

שר האוצר, רוני בר-און, מתריע בנאומו בכנסת (ד', 19.3.08) כי הוא חושש מנבואות המגשימות את עצמן. השר התייחס למצב הרעוע של זירות הכלכלה העולמיות, המשק האמריקני והישראלי. בר-און קרא לעיתונאים, הפרשנים, מעצבי דעת הקהל ומובילי המשק "לגלות זהירות יתר ואחריות".

"אנו עדים לשינויים מהותיים ומלאי תהפוכות בכלכלה העולמית", אמר השר, "והמשבר העמוק בשוק האמריקני צפוי להשפיע על שאר כלכלות העולם. כרגע לא ניתן להעריך את משך המשבר, את עוצמת ההשפעה ומידתה. בימים עכשיו מתרבים הקולות המבקשים לנבא את אשר צופה העתיד לכלכלה העולמית והמקומית, ומרתון התחזיות יצר שורה ארוכה של נבואות הנעות על פני הספקטרום שבין האופטימיסטים המושבעים לפסימיסטים. ההתנהגות הכלכלית נשענת במידה לא מבוטלת על ציפיות המגשימות את עצמן, ודווקא משום כך נדרשת מכולנו - המנהיגות הכלכלית, מובילי המשק, הפרשנים ומעצבי דעת הקהל זהירות יתר ואחריות. דווקא משום שאמירותינו אינן רק מתארות את המציאות אלא גם מעצבות אותה נדרשת ראיה מפוקחת ומאוזנת".

בר-און מכיר בכך שקיימים חששות עמוקים בקרב הציבור הרחב המושפע במישרין מהתנודתיות בשווקים הפיננסיים וחושש מפני ההשלכות לטווח הבינוני והארוך. "נבואות קצה אינן תורמות לעניין זה דבר וחצי דבר", אמר השר, שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר היום כי אינו מחוייב להודיע לו על רכישות מט"ח שיבוצעו, "ותפקידנו בעת הזו אינו לחזות ולהתנבא אלא לעקוב, לזהות, להעמיד בפני הציבור מידע אובייקטיבי ומהימן אודות המציאות ולהיערך לתרחישי התפתחות שונים. באוצר עוקבים עם אצבע על הדופק ומנתחים את האירועים - וככל שנידרש להגיב נעשה כן בלא היסוס, בצורה מאוזנת ושקולה".

בר-און העריך כי המשק הולך להאטה - אך לא למיתון. "קיימת הערכה של כלכלנים בכירים המסתמכים על האינדיקטורים האחרונים שהתפרסמו לגבי נתוני המשק, לפיה האירועים האחרונים, נכון להשתקפותם בעת הזו, צפויים להשפיע בכיוון של האטה בקצב הצמיחה של המשק - אך לא על מיתון. הכלכלה הישראלית היא חלק ממערכת הכלכלה הגלובאלית, וכפי שהמשק נהנה בשנים האחרונות מפירות הצמיחה הגלובאלית, גם להאטה גלובאלית עשויות להיות השלכות שליליות על המשק. חשוב לעשות הבחנה בין ההתפתחויות במישור הפיננסי לבין שאלת השלכותיהן על המישור הריאלי. במישור הפיננסי אנו נמצאים בעיצומו של תהליך כלל עולמי אשר הנסתר בו רב על הגלוי, ובמציאות זו של אי ודאות כל הערכה עשויה להתברר בדיעבד כניחוש פרוע. התנודתיות הגבוהה והתכופה מקשה על יכולת הניתוח של התנהגות השווקים, והנטייה הספקולטיבית לבנות תסריטים אופטימיים או פסימיים רק על סמך ירידות או עליות שערים, אינה תורמת. בשער החליפין אנו עדים לשתי מגמות: היחלשות הדולר שהיא תופעה כלל עולמית בשנים האחרונות, החלשות מואצת במיוחד בעת האחרונה, ובמקביל התחזקות השקל מתחילת השנה. לירידה החדה בשער הדולר צפויה להיות השפעה במישור הריאלי על ביצועי המשק".

החולייה החלשה לדעת השר היא הייצוא, שרק 30% ממנו פונה לארה"ב, אך הוא עדיין מוטה דולר. הוא טוען כי ההגנות שננקטו על-ידי חלק מהייצואנים לא מספקות מטריית הגנה מספקת. "בשבוע האחרון חלה התקדמות בניסיון לעזור לייצואנים והואצו התהליכים שבין להעמדת כלים לחיזוק פעולות הייצוא בטווח הבינוני והארוך, שיאפשרו פיתוח שווקים כגון המזרח הרחוק. אך באלה אין די כדי למנוע את ההשפעות השליליות בטווח הקצר. לשינויים בשער החליפין השלכות ברורות בשוק העבודה, וגם בעניין זה קשה להעריך את עוצמת ההשפעה הריאלית של ירידת הדולר - הן משום שהמגמה אינה ברורה דיה, והן משום שהניתוח מחייב פרספקטיבה רחבה יותר מזו שיש לנו כיום. אני מוטרד מפני האפשרות להמשך מגמה זו של ירידת הדולר אשר ברור כי תהיה לה השפעה שלילית על המשק".

מול הביקורת על הייצואנים, הביע בר-און שביעות רצון מהמוסדות הפיננסים - קופות הגמל, חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות, שפעלו בשנים האחרונות לפיזור הסיכון והשקיעו את נכסיהם גם בשוק ההון המקומי וגם בשוק ההון העולמי. הוא ציין את ההיקף המצומצם של החשיפה הישראלית למשבר הסאב פריים בארה"ב. "היות ומרבית ההשקעות מיועדות לשימוש בטווח הארוך והבינוני - יש לבחון ביצועי מוסדות פיננסים לאורך זמן ולא על סמך תקופה קצרה. תפקידנו, כרגולטורים זה הוא להמשיך במדיניות העיקשת של דרישות לשקיפות, לגילוי ולנורמות של מימשל תאגידי ככלי מרכזי להגנה על ציבור המשקיעים".

בר-און ניסה לשכך את ההערכה כי אין תיאום מושלם בינו ובין הנגיד. "אנו מקיימים הידברות שוטפת יומיומית עם בנק ישראל, רמת שיתוף הפעולה ביננו בשנה האחרונה היא גבוהה ביותר, והדבר מהווה מכפיל כוח ביכולתנו להתמודד עם ההתפתחויות האחרונות".

צילום: פישר: לא התחייבנו בפני אף גורם - בתוך הבנק או מחוצה לו

צילום: ברננקי: ההורדה הקודמת של הריבית הביאה למהלך דומה בארץ